תאומות ביישניות בחברה

שלום רחלי,
יכול להיות שהן צמודות אלייך כיוון שהם מרגישות גם חרדה שאת משדרת, אולי באופן לא מודע וסמוי. זה יכול בלוא לידי ביטוי בתוגובת דאגניות שלך, בצער שלך להיפרד מהן, בתגובות הגנתיות שלך כלפי דברים מסויימים או אפילו למידה ממך (האם גם את ביישנית? חברותית? האם את מזמינה חברים הבייתה? עבורך? עבורן?).
כמו כן צריך לזכור שביישנות היא גם בחלקה תכונה מולדת. לא כתבת האם הבנות הן תואמות זהות, לפעמים לביישנות יש גם בסיס גנטי.
יכול להיות שכדאי בהדרגתיות קודם כל להרגיל אותן לחברה מצומצמת יותר בתנאים בטוחים, למשל להזמין חברה או שתיים הבייתה, אחר כך לצאת לגינה ולאפשר להן לשחק עם ילדים נוספים וכו. וכן להישאר איתן בחוג חלק מהזמן ולהפחית את הזמן שבו את נמצאת בתוך החוג בהדרגה ולא לצאת מייד בהתחלה לכל הזמן (אם המדריך בחוג מאפשר כמובן).

תודה סמדר.
כן גם אני ביישנית. ויכול מאוד להיות שהן קולטות ממני חלק מאי הנוחות שיש לי
בארועים מסויימים.
בגינה לרב הן משחקות ביחד ולא עם ילדים אחרים גם כשמנסים להתחבר אליהן
הן נשארות ביחד ולא מנסות לתקשר איתם.
(הן לא זהות.אבל דומות מאוד)
אני מסתכלת מן הצד ובאה לעזרתן למשל כשילדים גדולים יותר שעומדים בדרכם או מעירים הערות מעליבות...

דווקא החוג שלקחתי אותן אתמול היה תפור בשבילן. מסגרת מצומצמת, ילדות בנות גילן
האם כדאי לדבר איתן על זה ולנסות שוב???
מודה לך

שלום רחלי,
כדאי לנסות שוב, אבל הדיבור עצמו לא יועיל לבד, אלא אם תנסי כמו שהצעתי לך כניסה הדרגתית לחוג.