שינוי בהתנהגות

שלום לך,
נראה שלע בתך ועלייך עברו דברים לא פשוטים בתקופה האחרונה, ראשית הודלת האחות ושנית חשד למחלה ממאירה וניתוח. אני מניחה שתבקופה זו היית מוטרדת, חרדה ועייפה, ולא היית פנויה לצריכם הרגשיים של בתך, והיא מגיבה על כך בצורה צפויה ומובנת. חשוב קודם כל לדבר איתה על התקופה שעברתן. אני לא יודעת מה היא יודעת על הבעיות הבריאותיות שלך, האם הדבר הוסבר לה או לא. לפעמים הורים רוצים להגן על ילדים ולא מסבירים, אך הילדים מרגישים שמשהו מפחיד ומדאיג קורה ואין להם למי לפנות בעניין כי זה לא מדובר ולכאורה אין בעיה. לכן חשוב לתת הסבר, להגיד שהיא בטח הרגישה ששמהו לא בסדר, ובאמת אימא הייתה חולה, ועכשיו הכל בסדר (אם זה אכן כך, אני מקווה שזה אכן כך...), ואימא בריאה ורגועה, זה עבר. כמו כן חשוב לדבר איתה על כך שבודאי קשה לה עם הולדת האחות, מצד אחד היא אוהבת אותה אך מצד שני היא מרגישה שאחותה לוקחת את תשומת הלב של אימא שפעם הייתה כולה שלה, וזה מרגיז והיא מקנאה, וזה טבעי, וזה בסדר גמור, אבל כשזה קורה צריך לחשוב על דרכים לבטא את זה לא דרך פגיעה באחות, אולי להגיד :"אימא, עכשיו אני מקנאה, וכועסת, אני צריכה אותך" לא תמיד אימא תוכל להתפנות מייד אבל כן אימא תנסה לשבת איתך אחר כך או לעשות איתך דברים לבד.
וכמובן כדאי שתצטיידי בסבלנות. את מצפה שתוך כמה ימים שאת נותנת לה תשומת לב הכל יחזור לקדמותו, זה לא עובד ככה. חשוב שתמשיכי להעניק לה זמן איכות לבד איתך, ושבזמן הזה תוכל לדבר על הקשיים שלה והפחדים שלה עקב התקופה שעברה.

תודה רבה על התגובה! אתמול קבלתי תשובה שזה שפיר לשמחתי. ויש עוד משהו נוסף שלא אמרתי זה שלאחרונה הילדה לא רצתה להיות בבית אלא אצל סבתא חברות ועוד כי לטענתה משעמם בבית. למרות שהצעתי לה לשחק איתה בבית או לקרוא לה סיפור וסרבה כל הזמן. למה זה קורה? תודה מראש ושבוע טוב

שלום לך,
אני לא חושבת שתא צריכה להתעמק נורא בלמה זה קורה. לכל ילד לפעמים בא לאכול אוכל של בית אחר, זה מחדש ומגוון, זה לא אומר שהאוכל של אימא שלו לא טוב. אותו דבר גם כאן. גם יכול להיות שהיא גם רוצה להראות לך שכמו שלך יש עוד ילדה גם לה יש עוד אופציות. אז מה. לא הייתי מתייחסת לזה, ובטח שלא מודאגת או נעלבת מזה, אלא זורמת איתה.

או קי, תודה רבה. זה מאוד מרגיע התמיכה שלך, אני מאוד מעריכה זאת. לגבי השאלה הקודמת שהיתה על כך שלא מנגבת אחרי יציאות ושתן ושמשקרת מה אפשר לעשות בנידון? תודה רבה רבה שוב ויום טוב!

שלום לך,
לגבי הנושא של ניגוב שתן אולי כדאי להציע חיזוקים חיוביים כל פעם שפועלת תנכון, לגבי השקרים, שקרים בגיל הזה הם חלק נורמטיבי מההתפתחות, כי הם חלק מההבנה של הילד שאימא היא אדם נפרד ולא יכולה לקרוא מחשבות ולכן לא תדע אם אני לא אומר אמת. זה בדרך כלל עובר. אני לא מציעה לך לך כרגע להתייחס לזה בנפרד, אלא לנקוט בכל הפעולות שציינו קודם וזה כבר יוריד את המתח וינפה חלק מהסימפטומים שאת מציינת שהם למעשה סוג של קריאה לעזרה. כשלא תהיה מצוקה כבר לא יהיה בהם צורך.
בהצלחה.