מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- בת שנתיים+אמא09/07/2012
שלום
בתי בת שנתיים וחצי כמעט. בוגרת ובעלת כישורים מפותחים מאד לגילה.לקראת גיל שנתיים החלו מאבקי כח. לאחרונה המצב החמיר. הילדה כל היום מקטרת. למשל- לא אומרת שהיא רעבה אלא אומרת "אוכל" בסוג של יללה. אם לא מקבלת מה שהיא רוצה שאותו הרגע מתפרצת- צרחות ואף יריקות על הריצפה. וכמעט כל מריבה איתה מסתיימת כשהיא מיללת "אוכל". הילדה איננה מורעבת! מיותר לציין שכמובן איננה רוצה אוכל אלא לרוב ממתק (לא אוכלים אצלנו הרבה ממתקים). כך בכך בוקר- אני נאבקת איתה כדי לצאת מהבית ובסוף היא יוצאת על הידיים שלי בצרחות אוכל אוכל אפילו אם הצרחות התחילו על הנעליים. כנראה יודעת שאוכל היא תמיד תקבל ומנצלת את זה. לכן הפסקנו לתת לה כשהיא צורחת. המצב ממש בלתי אפשרי, נדמה כי 90% מהזמן הילדה בקריזה. פינת חשיבה לא עוזרת. עונשים של לקיחת צעצועים לא עוזרים. התעלמות לא עזרה. מה לעשות??? האם זה עלול להצביע על איזו מצוקה נסתרת? האם זו אכילה רגשית?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר בת שנתיים+ - תגובה
סמדר ריינר10/07/2012שלום לך,
זוהי התנהגות אופיינית לגיל שנתיים. חשוב קודם כל לבחור את המאבקים שלכם. לא על כל דבר כדאי והכרחי לצאת למאבק. כשהיא מקטרת פשוט לא לענות לה, אין צורך בעונשים וגם לא באיומים. להבהיר לה כשככה אתם לא שומעים ולהיות מאוד עיקביים בזה. אם זה לא עוזר לאורך זמן (שבוע - שבועיים של התמדה מצידכם) אולי כדאי לפנות להדרכת הורים מסודרת כדי לברר יותר לעומק מה הבעיה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אורח חייכם בריא?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
