ילדה מרצה ונגררת

שלום רב,
רציתי להתייעץ בקשר לבתי. בתי בת 5, חברותית מאוד, ובוגרת לגילה. אך עם זאת, היא נגררת אחר חברותיה, מנסה לרצותן ונכנעת לבקשותיהן (אם זה במשחקים ואם זה במעשים). החברות כבר "קלטו" את רוך ליבה, ולפעמים באמצע משחק או בסיטואציה שהן ביחד, אומרות שהן לא חברות שלה. בתי שואלת אותן בעיניים דומעות "למה?"
אני מנסה כל הזמן לחזק אותה, אומרת לה שכשהן עושות זאת, אין צורך להיעלב/להיעצב כי אחרי דקות ספורות שוב כולן חברות. איך אוכל לגרום לבתי לעמוד על שלה? לקחת פחות את הדברים ללב? היא לעולם לא מחזירה להן, גם כאשר הן מעליבות וקוראות לה "תינוקת בת שנה" וכו'.

תודה מראש