ילדה "טובה מידי"

ילדתי בת ה-3 (היחידה כרגע) היא ילדה חברותית ,נדיבה וטובת לב אלא שהדבר מתבטא גם כשלא נחמדים בחזרה אליה. למשל,אם יש לה חטיף היא תציע לחברים שלה, ביוזמתה, כאשר הם עצמם לא מכבדים אותה.
אני לא רוצה שינצלו את טוב ליבה ואני רוצה שהיא תעמוד על שלה. נראה כי רק בחברת בני משפחה היא אסרטיבית ועקשנית ודעתנית למרות שהמזג הטוב לה ניכר גם ביחסים עימנו פשוט מול ילדים אחרים היא יותר מדי מוותרת , למרות שהיא יודעת שההתנהגות שלהם לא בסדר.
קיימת פסיביות גם בגילויי אלימות כלפיה. כאשר היא חוזרת מהגן ומספרת שחברה טובה שלה דחפה אותה או שרטה אותה אני שואלת אותה אם היא החזירה לה ,היא אומרת שהיא מחזירה אך איני יודעת כמה נכון הדבר היות וכאשר אנחנו נפגשות עם החברה אחרי הצהריים והיא מציקה לה ביתי רצה אלי לדווח לי על אשר אירע בפנים עצובות..
כאשר ביתי מתלוננת כי החברה צועקת עליה בגן ,אני שואלת מדוע את לא צועקת חזרה , תשובתה של ביתי היא : "אבל היא שוב תצעק עלי וזה מבהיל אותי.."
או כאשר אני שואלת אותה מדוע את לא מחזירה לה , ביתי עונה: " אם אני יחזיר לה , היא שוב תרביץ לי.." אני מצידי מנסה להסביר לה כי ההתנהגות של החברה היא לא בסדר, וככה לא מתנהגים חברים יחד עם זאת, זה לא מונע מבתי לרצות ולשחק עם אותה ילדה ביום אחר .
בגן מספרים לי שרגע אחד הן מסתדרות וברגע השני כבר לא.. אך יחד עם זאת מציינים כי ביתי "לא פראיירית.." לטענתם ביתי היא הנשמה של הגן , ילדה בוגרת, טובה אשר עומדת על שלה ומסתדרת עם כולם .
העדינות שלה מתבטאת גם במפגש עם ילדים אחרים , אציין כי כאשר היתה קטנה יותר ניכר היה כי עמדה יותר על שלה והגיבה חזרה לכל מי שגילה אלימות כלפיה.
אז מה קרה פתאום? מה עליי לעשות? אני רוצה לגונן עליה, האם נכון להפסיק את המפגשים עם חברתה אחה"צ (למרות שהמינון ירד משמעותית אחת לשבועיים..)?