אחות בכורה והורים שהתנערו מאחריות

שלום,
אני בת 20. יש לי 4 אחים; אחד חייל, אחד תיכוניסט, אחד עולה לד' ואחד עולב לא'.
אני רוצה להתייעץ דווקא לגבי שני אחיי הקטנים.. אני אובדת עצות.
ההורים שלי כבר התנערו מאחריות החינוך די מזמן.. הם עסוקים מדי במריבות ביניהם ובחוסר ההערכה העצמית שלהם.
החמודים הקטנים הפכו לבטטות כורסא. הם יושבים על הזמן על המחשב והטלוויזיה, ולאט לאט הם מאבדים עניין בכל דבר אחר. כשהם לא מכבדים את אחד ההורים (צועקים, מתחצפים) - זה המקום שלי להתערב ולנזוף בהם. הם מקשיבים לי ולפעמים מכבדים אותי יותר. אני עצובה שזה הגיע למצב הזה אבל לא הייתה לי ברירה.. אמא שלי כבר עייפה מדי ולא תנזוף בהם על זה.(היא מחנכת אותם בהמון תחומים, אבל פשוט לא במספיק).
העניין הוא שהיום אח שלי איבד שליטה ואני לא חושבת שנהגתי איתו נכון. אני אשמח לשמוע את דעתכם.
אחי בן ה8 וחצי צרח על אמא שלי שתשתוק. הוא אף פעם לא הגיע לרמה כזאת. קמתי אליו וביקשתי ממנו שיישב בפינת "פסק זמן" כדי להירגע ולחשוב על מה שהוא עשה. הוא ישב שם ופירק את הכסא. אחרי 5 דק' ניגשתי אליו וראיתי מה הוא עשה. כעסתי ואמרתי לו שזה לא בסדר. הוא התעצבן מאד ופשוט צרח גם עליי תוך כדי קפיצות ורקיעות רגליים. חשבתי שאני צריכה לרסן אותו איכשהו, אז סתרתי לו בעדינות כדי שיתעשת.
אני חושבת שזו הייתה טעות. מעולם לא הרמתי עליו יד, וגם הפעם - זה לא היה כואב בכלל, רק כדי להזכיר לו איפה הוא עומד.
מה אני אמורה לעשות? בסיטואציות כאלה, ובכלל?
אוסיף ואומר שההורים שלי כבר לא אכפתיים. ואחי בן ה8 וחצי הוא די חסר ביטחון. הוא מפחד כל הזמן שלא אוהבים אותו..
אולי דווקא להזדהות עם המצוקה שלו ולנסות לחנך על דרך הקבלה וההבנה? אבל איך אני אמורה לעשות את זה אם הוא צורח על אמא שלו שתשתוק? כל תגובה מבינה תגרום לו לחשוב שהוא עשה דבר לגיטימי..! זה בסדר שזה הפך להיות המקום שלי בכלל?
תודה רבה לכם!