ילדה שואלת על אבא

שלום לורה,
בודאי לא להתעלם, וגם לא הסבר. לא הכל עניין של הסברים בחיים. כאן לא דרוש הסבר שמיועד לשכל, אלא התייחסות שמיועדת לרגש. הבת שלך מדקלמת את ההסבר יפה, אבל כואב לה וקשה לה שלכולם יש אבא ולה אין. ולזה בדיוק את צריכה להתייחס, למרות שסביר להניח שזה בדיוק הכי קשה לך. ברור שגם כמשפחה חד הורית אתם יכולים להיות משפחה מצויינת, אבל תמיד אנחנו מרגישים כאב על מה שאין לנו, ואי אפשר ללמד ילד לשמוח במה שיש לו על ידי זה שמנסים להתעלם מהכאב של מה שאין לו. רק אחרי שתוכלי לעזור לה להכיל את הכאב הזה, היא תוכל לגדול ולהעריך את מה שיש לה גם אם אין אבא. ולכן חשוב שתשתתפי איתה בכאב שלה, תגידי לה שאת מבינה שהיא הייתה נורא רוצה שגם לה יהיה אבא, כמו לרומי או לנועה בגן, וזה כיף שיש אבא, ובאמת חבל שאין לכם. ורק אחרי (!!!) שהיא תגיב לזה, גם אם לא באותו רגע, ותגיד נכון, או תשאל שוב למה לה אין ולכולם יש או תבכה או לא משנה מה, רק אחרי זה, יש מקום להגיד לה, אבל לנו יש אחת את השניה, את סבא וסבתא וכו'.
בהצלחה.

תודה רבה על ההתייחסות
עזרת לי מאוד.