הסתגלות בחברת הילדים, החזקים מונעים

שלום דנה,
יש כאן כמה בירורים שכדאי לעשות. אחד זה מול המערכת, אני לא ידועת למה את כל כך בטוחה שבכיתה א' באמת לא תהיה מסגרת שתוכל לטפל בזה. נראה יש לך מעט מאוד אמון במערכות ואולי את גם חוששת וחרדה מהמעבר לכיתה א'. במידה ובכיתה א' הדינמיקה הזו תחזור על עצמה, חשוב מאוד לפנות ולדבר עפם פסיכולגוית בית הספר. לפסיכולגים של בית הספר יש כלים לאבחן מצבים כיתתיים כאלה ולטפל בהם. הדבר השני שצריך לחשוב עליו, הוא מדוע דווקא בנך, מכל הילדים הוא זה שנקלע למצב הזה, ואם יש משהו שניתן לעשות כדי לעזור לו לצאת מהמצב בנוסף להתערבות הכיתתית. גם בזה פסיכולוגית בית הספר יכולה לעזור לכם.
לכן הייתי מתחילה להתכונן לכיתה א' קודם כל ברמת החשיבה - האם לבנך יש התנהגויות שתורמות למצב אליו הגיע, החל מחוסר ביטחון, קושי במיומנות חברתית, קושי לקבל הפסדים, לוותר, או להיפך, התנהגות קורבנית, אולי מציק בסתר ולא מבין אחרי זה למה נטפלים אליו, אולי משהו אחר, שלא מניתי. אחר כך פשוט לתת לו להיכנס גבישה אופטימית ככל הניתן לכיתה א' ולראות מה יקרה ואם אכן הבעיות חוזרות על עצמן (לא בטוח שזה מה שיקרה), לפנות בהקדם לפסיכולוגית בית הספר.
בהצלחה.

יתכן שלא הסברתי מספיק ברור, עברנו רק לפני 3 שבועות, אין לו כל התנהגויות חריגות, להפך זה קורה [ואת כאשת מקצוע אמורה לדעת] כי הוא כריזמתי , נבון וחכם וילדי הגן הספציפים האלו פשוט בוחנים את מעמדו אל מול מעמדם, אין לו התנהגות חריגה, הוא כן ביישן במידת מה ולא משתמש בכוח שלו [למעט בסיוע לילד יותר חלש ממנו]
אני לא צרכה לספר לך שבנים בגיל הזה תחרותיים מאוד ובוחנים כל אחד חדש,
וזה חלק מהבחינה,
אין לי שום חוסר אמון במערכת...
לא מקצועי מבחינתך מיד להפנות לטיפול
ניראה שלא הובנתי עלידך נכון
אני שאלתי מהמומלץ לעשות וזהו
אודה אם למישהו יש תשובה
כמו כן כמה נהוג לבקר או להזמין לחברים בגיל הזה

שלום דנה,
נראה שגם את לא הבנת אותי, והתגובה שלך היא קצת תוקפנית יחסית לעובדה שניסיתי לעזור לך.
בכלל לא הפניתי אותך לטיפול. הפנייה לפסיכולוגית בית הספר היא לא הפנייה לטיפול, אלא קבלת העזרה שאת מצפה לקבל מהמערכת שאת מרגישה שיש בעיה קבוצתית. זה לא טיפול נפשי ולא טיפול עבור הבן שלך, אלא עזרה למורה ולכיתה וגם לבן שלך, להתמודד אם יש בעיה חברתית.
אם עברתם רק לפני שלושה שבועות, אז כל העניין הוא טרי מאוד, ודרוש זמן, ועירוב של המערכת כדי לטפל בו. חשוב שתפני לגננת, ו/או לפסיכולגית הגן כדי לבקש את התערבותן, זה נראה לי יותר יעיל מלפנות בעצמך להורי הגן.
בהצלחה.

לעשות את שלו,
לא להתערב
בינתיים אני רואה איך הבן שלי נסוג ונסגר
מה לעשות
ומה לגבי שאלתי השניה? כמה נהוג? מה נורמתיבי? מה חריג?

שלום דנה,
אני חושבת שאחרי שלושה שבועות זה קצת מוקדם לחשוב שאם הילד שלך לאמזמין או לא מוזמן אז יש משהו חריג. זה סביר שאחרי הכרות והשתלבות, יהיו מפגשים אחת לכמה זמן אחה"צ בין הילדים. מספיק עם ילד אחד או שניים, פעם בשבוע עו שבועיים, אפשר גם יותר.
תגובת הגננת היא הגיונית יחסית לפרק הזמן שעבר מאז התחיל את הגן. אני מציע שתמשיכי להיות איתה בקשר ותפני את תשומת ליבה לכך שנראה לך שבנך נסגר. נסי לקבל ממנה מידע מה קורה במלהך היום, יכול להיות שהתמונה שהיא רואה במהלך היום קצת שונה מההתרשמות שלך, אולי כן יש ילדים שמשחקים איתו חלק מהזמן, וואולי כשהילד אומר לך שהכל בסדר, יש בזה משהו גם. עצם העובדה שבמשך שלושה שבועות לא הזמינו אותו או לא באו אליו, למעט השבוע הראשון ממש ממש לא מעידה על חריגה כלשהי.
עכשיו תראי דנה, בחרתי לענות לך כי את נשמעת חרדה מאוד וזקוקה לעזרה. עם זאת, אפרופו מיומנויות חברתיות, היה מתאים שתתנצלי על התוקפנות שלך בתגובתך הקודמת, במיוחד לאור העובדה שהערתי לך עליה. אני עונה כאן בהתנדבות. אני לא חושבת שמגיע לי לשמוע הערות על המקצועיות שלי, מפונה שגם לא הבינה את התשובה, וגם מסיבה כלשהי התשובה לא מצאה חן בעיניה. ומותר גם להודות לי על עצם הניסיון שלי לענות גם אם הוא ל אכל כך עזר לך. זה חלק מיחסים עם בני אדם, וזה חלק ממה שהבן שלך לומד ממך כשהוא מנסה להיכנס לחברה. לתשומת ליבך.

מתנצלת אם נשמעתי תוקפנית
בנוסף אני סומכת על הגננת והסייעת הן מקצועיות מאוד
אבל אנירואה מגמה
אותה ילדה שאתמול שיחקה היום כבר נכנעה ללחץ הילד ולא שיחקה...
תודה על התשובה