מה לעשות?

יש לי ילדה בת 4.5 שפוגשת את אביה במרכז קשר. עברנו במרכז לא מעט טלטלות רגשיות/נפשיות כשהיו לה רגרסיות ולא רצתה ללכת לשם אז שלחתי מכתב לפקידת סעד מחוזית. בפעם האחרונה שלא רצתה להישאר לבד זה היה אחרי נוכחות האב במסיבת חנוכה לראשונה לפני שנה כשזה כנראה היה חדש לה שראתה אותו בשגרת היומיום שלה כביכול בגן וחששתי שזה מה שיקרה. מאז חנוכה האחרון אני נוכחת בפגישות. הילדה לא רוצה שאני אצא מה גם שאני לא מסוגלת לצאת בניגוד לרצונה. במיוחד שם. שזה מקום שאין לי אמון לא ברווחה ולא באב. על פניו נראה שהילדה נהנית מהמפגשים. לאב יכולות להיות הערות לא נורמטיביות אם אפשר להגדיר את זה כך כמו לעמוד איתה על שטיפת ידיים תוך נידנוד מתמיד של בין 4-5 פעמים אחרי שנגעה במשהו שמצריך שטיפה לדג' ולא עשתה כן. בעצם היותי נוכחת שם דיוחתי וקלטתי הרבה דברים שהעו"ס לא קלטה. אבל לא על זה אני מדברת. רציתי לדעת איך אפשר לעשות את ההליך בצורה בריאה וטובה ולהקנות לילדה ביטחון. כפי שציינתי גם לי מאוד קשה עקב המצב, קשה לי לעזוב אותה ומנגד העו"ס מבקשת שאנסה לצאת בתקיפות ולזה אני לא מסוגלת. יצא לי לנסות להכין אותה מראש ולהגיד לה שזה הזמן שלה עם אבא ושלי אין מה לעשות שם אך היא לא רוצה שאלך. בין היתר עשיתי גם טעות שאמרתי פעם שהעו"ס (נגיד מיכל) אמרה שאני צריכה לצאת כי אין הורים שנשארים ואולי גרמתי לה בכך לחשוב שהם ה"רעים" כי אז כשבקשה שלא אלך אמרתי לה שאני לא אלך ושאשאר. לא יודעת. בכל אופן לא יודעת מה לעשות. מה הכי טוב לילדה. איך אפשר לעשות דברים בלי שתבכה. אם מקרה כזה היה קורה בגן לדג' היה לי יותר קל כי על הגננת אני סומכת. יש לציין כי אני וביתי מאוד קשורות אחת לשניה. תודה רבה .