התקפי עצבים של ילד בן ארבע וחצי

שלום לך,
קודם כל מבחינה טקטית, ההתעלמות עדיפה ויעילה כל עוד עיקביים בה לאורך זמן. זה לא עובד מייד, וצריך להתמיד בזה. עם זאת, מאחר ובנך אומר בכל זאת דברים חמורים, לא הייתי מייחסת זאת בלבד לרצון בתשומת לב. הייתי חושבת קצת יותר לעומק אולי גם יש מצוקה אמיתית בבסיס ההתנהגות שלו, גם אם לדעתכם אין כל סיבה נראית לעין, ואתם כהורים משתדלים להעניק לו כל מה שדרוש. אני ממליצה לכם בכל זאת לפנות לייעוץ מעמיק יותר כדי להבין מה קורה לו יותר לעומק.

ראשית, על מהירות תגובתך, אין דברים כאלה ! תודה!
רציתי להוסיף כי בחופש הגדול יישמתי את שיטת הכוכבים על המקרר לחיזוקן של פעולות חיוביות שלו והוא לא הפסיק לעזור ולנקות את הבית בהתלהבות.
אך כמו שאמרת אכן עם חוסר עקביות זה לא יעבוד.
אך האם אני יכולה ללמדו כיצד להירגע/ להתעלם מדברים מסויימים או רק ע"י גורמים מקצועיים?
ועוד שאלה הוא כרוך אחר אחיו הגדול בן 10, מאוד מושפע ממנו לחיוב ולשלילה. האם ניתן לערבו בתהליך?
תודה מראש

שלום לך,
זה לא עניין של ללמד אותו להרגע או להתעלם מדברים. ילד שאומר דברים קשים כמו הבן שלך זה משהו מעבר לזה, ולא הייתי מציעה לך להזניח את זה. כדאי לפנות בהקדם לגורם מקצועי.
בודאי שלא הייתי מערבת את אחיו הגדול, זה לא התפקיד שלו, זה מעמיס עליו יותר מדי מבחינה ריגשית, זה לא תפקיד של אח לטפל התנהגותית באחיו. זו אחריות שלכם. אל תעבירו את זה אליו. ה גם משדר חולשה לשאר הילדים בבית, כאילו אתם כהורים לא מסוגלים להתמודד וממנים את האח להיות ראש המשפחה. זה רק יחמיר את המצב.