פחד מחיידקים

ביתי בת ה-7 ילדה חכמה ואינטיליגנטית אך מתנהגת באורח מוזר בכל מה שנוגע ללכלוך אפילו הקל ביותר. למשל: בבילוי מחוץ לבית לא תשב על ספסל ציבורי או על כסא בקניון או על שפת מדרכה בטענה "שלא בא לה" אבל זה די ברור שהיא נגעלת מ"חוסר הנקיון" באובייקטים הללו.
יש לאמר שכמו בכל משפחה נורמלית שוחחנו מידי פעם על חשיבות צחצוח השיניים ועל רחיצת ידיים אחרי כניסה לשרותים וכדומה וזאת ע"מ לשמור על הגיינה מינימלית . לא ברור לנו מניין ומתי התופעה הזאת בדיוק התחילה אך זה הולך ומחמיר עם הזמן.
זה מגיע למצב שבו היא חוששת שמישהו עם חיידקים ייגע בה אז היא " אורבת" לבני המשפחה ביציאתם מהשרותים כדי להזכיר להם או לבדוק אם שטפו ידיים והאם השתמשו בסבון ואפילו לעיתים מבקשת להריח את כפות הידיים כדי לוודא שאכן שטפו.
הסברתי לה כי כל אדם אחראי על גופו וזה מאוד מציק ולא נעים שהיא מתערבת בהגיינה של מישהו אחר אך נדמה כי ההתנהגות הזו חזקה ממנה והיא כמובן לא מפסיקה אלא בשביל שלא יכעסו עליה מתחילה להמציא תירוצים.
מה דעתך? כיצד עלינו לנהוג? והאם זה מעיד על בעיה הדורשת טיפול או משהו שכדאי לא להגזים בערכו ושאולי יחלוף עם הזמן?