ילדה רגשית מידי ?

שלום לימור,
הילדה שלך לא רגשית מדי. היא מגיבה נכון. באמת לא הבנת על מה הבכי? לא הבנת שהיא מתגעגעת לאבא שלה?לא הבנת שהיא מרגישה שמשהו מאוד מאוד לא בסדר לא משנה מה תספרי היא חשה ומבינה שמשהו מאוד לא טוב קורה, והיא לא יודעת מה לעשות כי אף אחד לא אומר לה מה קורה באמת? חשוב מאוד להגיד לבת שלך את האמת, שאת ואבא לא מסתדרים, ולא תגורו ביחד יותר, וחשוב מאוד מאוד להגיד לה, שזה לא קשור אליה, היא לא אשמה, ואת ואבא תמשיכו לאהוב אותה. אומנם אבא כרגע לא מתקשר אליה, אבל זה לא בגלל שהוא לא אוהב אותה אלא בגלל סיבות שלו, ואת מאוד מקווה שהוא יתקשר בהמשך, ואת מבינה שקשה לה והיא מתגעגעת ורוצה שתחזרו להיות יחד ושאבא יגור בבית. חשוב לתת לה לבכות, לכעוס אם היא רוצה, שלאול שלאות, ולא לטייח את האמת ולחשוב שאם לא תגידי או תספרי סיפור אחר היא תחשוב שהכל בסדר. את רואה בעצמך שזה לא עובד. תמיד כדאי לבחור באמת.
אני מתארת שזה קל להגיד והרבה יותר קשה לבצע. גם לך בעצמך ממש לא קל עכשיו.
הכי טוב היה אם היית יכולה להשיג עזרה ותמיכה עבור עצמך, גם תמיכה ממשפחה וחברים, גם אם זה דורש לספר גם להם את האמת, שאולי לא באלך לדבר עליה עם אף אחד, וגם עזרה מקצועית, אפילו במחיר מסובסד או בחינם במרפאה ציבורית או דרך קופת חולים או נעמ"ת או ויצ"ו או שירותי הרווחה, כל מי שיכול לתמוך בך בתקופה הזו, כי תזדקקי להרבה עזרה.
בהצלחה.

ראשית תודה על התגובה המהירה , אבל אני לא יכולה לספר את הכול פה בכתב ולכן כל הדברים שנאמרו הם טעות בגלל שאינך יודעת הכול .

ראשית אני בכל עניין הגירושין וילדים אני חקרתי קראתי שוחחתי ועוד ועוד
ופועלת לפי הקו שאני רואה לנכון , הילדות יודעות שאני ואבא שלהן לא חיים יחד
שאנחנו כל אחד לכוד אוהבים אותן הרבה מאוד , ויש הרבה הרבה מעורבות של האב לפעמים בניגוד לרצונו (לחץ שלי אליו כמו להגיע ליום הולדת בגן כמו לקחת חופש לקחת את הבת שלו לגן וכו ...)

הבנות שניהם רואות אותו פעמיים בשבוע ובכל סופ"ש שני , חוץ מזה מכיוון שכולנו גרים בקרבת מקום יש עוד ימים שהבנות רואותו אותו ,
אני אמתיתית עם הבנות כל הזמן , ופועלת תמיד לטובתנו .

שלום לימור,
אכן אני הבנתי מזה שתארת שאביה אף פעם לא מתקשר אליה כאילו אין קשר ביניהם ומה שסיפרת לה כדי להסביר מדוע אין קשר, זה שהוא במילואים ולא שנפרדתם. טעות שלי.
עם זאת, עדיין לא ברור לי למה את לא מבינה מדוע הילדה בוכה. משהו כל כך משמעותי קורה בחיים שלה, התגובות שלה הן הכי נורמליות שיש, תגובה של נסיגה לגיל קטן יותר (רצון לעשות בטיטול) בכי רב...זו תגובה נורמלית מאוד למה שקורה.
זו ממש לא ילדה ריגשית מדי, זו ילדה שמגיבה בצורה צפויה.
חשוב מאוד שההתנהגות שלה תזכה להבנה ריגשית מצידך. אם הקושי שלה נתקל בתגובה שלך שלא מבינה על מה המצוקה, היא נותרת לבד עם תחושות מאוד קשות. גם אם היא יודעת את האמת, חושב לתת לה גם התייחסות רגשית, להבין שאת מבינה שקשה לה, שהיא מתגעגעת לאבא וכו'.