התערבות במהלך משחק בין ילדים

שלום שרון,
אני לא חושבת שיש כאן נכון ולא נכון. זה עניין של השקפת עולם. יכול להיות שיש ביניכן פערים גדולים מדי בהשקפה ולכן קרה הסכסוך ביניכן. אם בתך מסתדרת עם ילדים בני גילה בדרך כלל, ולא דחויה חברתית בגלל שתלטנות נניח, סימן שמה שקורה עכשיו הוא סביר, ואין לך סיבה לתת לאירוע שקרה לערער אותך.

סמדר תודה.

האופי שלה לא מפריע לה בחבריות וכמובן שהחברויות נוצרות בהתאם לאופי שלה.היא ילדה מאוד חברותית ומאוד טובת לב.

השאלה היא האם אני צריכה להתערב גם כאשר היא עושה משהו שמזיק לה חברתית. כמו למשל שהיא התעקשה על משחק כלשהו או כשהיא משכה אותו ביד בכח למקום מסויים או כשהיא ניסתה בכח לחבק אותו או להרים אותו או כשהוא רץ כדי להגיע ראשון ואז היא החליטה שהיא כן מתחרה איתו והתחילה לרוץ ועקפה אותו, מה שגרם לו לבכות או באופן הדיבור שלה: "נו באמת" או "אתה לא יודע לשמור על הדברים שלך וזה מה שקורה" "נו תאכל כבר".

שלום שרון,
אני לא חושבת שהפיתרון הוא להתערב בקשרים החברתיים שלה. זה גם מבייש אותה וגם לא נוגע בשורש הבעיה. יש כאן שאלה מעניינת מדוע בתך זקוקה לכל השליטה והביקורת הזו? זה הדבר ששווה לחשוב עליו. זה לא עניין של אופי. פעמים רבות זה מאפיין סוג של חרדה. למשל חרדה שנובעת מזה שילדים חשים את ההורים שלהם חלשים מדי, לא מספיק החלטיים, ולא באמת ההורים מנהלים את העניינים אלא הילדים חשים שהם עושים זאת ושהם יותר חזקים מההורים ואז הם חייבים להיות כל הזמן בשליטה.. זן רק השערה שלי. יכול להיות שזה לגמרי לא נכון. תנסי לחשוב אם זה מתאים לכם ואם כן, יש הרבה מה לעשות עם זה.

ממש ממש לא המקרה. אני מאוד דומיננטית והחלטית והיא בדרך כלל מאוד ממושמעת. יש סדר יום וכללים בבית. בעלי פחות, אבל הוא לא היה בסוף שבוע הזה. אז מה עוד יכולה להיות הסיבה?

שלום שרון,
אם את מאוד דומיננטית יכול להיות שההתנהגות הדומיננטית שלה היא חיקוי של ההתנהגות שלך? אולי היא חווה את הודמיננטיות שלך כמשהו שתלטני מאוד? אולי אחת הדרכים שלה לקחת מקום זה לעשות אותו דבר למישהו אחר?
אלה הן רק השערות, את מוזמנת לבדוק אותםן עם עצמך ולהשתמש במה שמתאים לך, אם בכלל.