בן 3

שלום שרית,
כאשר הוא בוכה, יש להתעלם. רק התעלמות מכחידה התנהגויות שליליות, ולא שום הסבר. כל התייחסות שלכם להתנהגויות השליליות שלו רק מזכה אותו בתשומת לב, וזה לא משנה בכלל שאתם גם מעניקים במקביל תשומת לב חיובית, מבחינתו כל תשומת לב היא הכרחית, גם היא שלילית, ולכן ככל שתמעיטו בה, לא יהיה לו אינטרס להמשיך ולהתהנג התהגויות שמזכות אותו בה.
לגבי המכות לאחותו, גם כאן חשוב לא לעשות מז הטקס ולא עניין גדול. כשזה קורה צריך כמובן להגן על אחותו, ולהפסיק זאת פיזית אבל בזה לסיים את ההתייחסות, לא לנאום, לא להעניש, לא להסביר וגם לא לתת חיבוק ונשיקה. שום דבר. פשוט ממשיכים הלאה. הוא כבר יודע שלא מרביצים, כך שאין ערך כרגע להמשך ההסברים האלה, וגם אין חשש שאם לא תאמרו דבר הוא יחשוב שזה בסדר להרביץ. פשוט להמעיט בתשומת הלב שהוא מקבל סביב העניין הזה ככל הניתן.
בהצלחה.

ראשית תודה על התגובה המהירה.
אני מקווה שאכן אצליח להתעלם מהבכי מודה שיהיה לי קשה מאוד.
שאלה נוספת היא כיצד להגיב כשהוא עושה דברים שמסכנים אותו. למשל רץ לכביש ולא מקשיב כשמבקשים ממנו לעצור ואומרים שמסוכן או כשיוצא מברכת השחיה ורץ על הרצפה החלקה ונופל. פעם אחר פעם אנחנו מסבירים שאסור לרוץ ושיכול לקבל מכה חזקה בראש אבל זה רק מגביר את הנחישות שלו לרוץ ולבדוק את תגובתנו. מה נכון לעשות במקרים כאלה?

שלום שרית,
אותו הדבר כמו כשהוא מרביץ לאחותו. מפסייקם את פיזית ולא עושים עניין.