בן 3 ו-10 חודשים, קושי בלילות

שלום לך,
לדעתי אין שום מניעה להשאיר לו את מוצץ בלילה. גמילה חדה היא לא דבר טוב בעיני. חשוב לשהורים תהיה סבלנות לקצב של הילד, אם הוא זקוק למוצץ סימן שהוא לא פיתח עדיין דרכים אחרות להרגע, ולקיחת המוצץ ממנו בצורה חדה לא תגרום לו לפתח אותן בין לילה. אפשר גם להציע לו חפץ מעבר נוסף, כמו דובי שיישן איתו בלילה. לשוחח איתו על הפחדים שלו בלילה, להקריא לו סיפור לפני השינה שעוסק בילדים שפוחדים בלילה ומתגברים וכו'.

אני מבינה את מה שאת אומרת אבל בסה"כ חלף יותר מחודש מאז שלקחנו את המוצץ, הוא כבר לא מזכיר אותו וחבל לדעתי לחזור אחרונית (ממילא קיבלנו המלצה מרופאת השיניים להפסיק בגיל 4 והוא כבר כמעט בן 4). מעבר לכך, אינני חושבת שההתעוררויות בלילה קשורות לפחדים שיש לו (הוא לא מתבטא מילולית ולא אומר שהוא פוחד). תחושתי היא שההתעוררויות שלו הן התנהוגתיות... אשמח לקבל עצה כיצד עלי לנהוג מהרגע שהוא מתעורר ומתחיל לצרוח..

שלום לך,
העובדה שנך לא מדווח על פחדים לא בהכרח מצביעה על זה שהם לא קיימים, משהו קשה לו שם, משהו חסר לו, את בעצמך שייכת את זה לעניין המוצץ,. לכן הצעתי לך להציע לו חפץ מעבר אחר שאולי יעזור לו להרגע במקום המוצץ. מטרת המוצץ היא להרגיע. להרגיע ממה? מזה שאני מרגיש לבד בעולם כשאימא לא לידי. זה בעצם סוג של פחד. במובן הזה, כדאי ללמד את הילד להפנים הרגעה ,כדי שלא יזקק למוצץ. להפנים הרגעה פירושו ללמוד מאימא לעושת דברים שמרגיעים, לקרוא לדברים במילים, לדעת את להסביר אותם לעצמי ולמצוא משהו שייצג את אימא כשאני בלילה לבד במקום המוצץ. את זה חפץ מעבר וסיפור לפני השינה אמורים לפתח.
כשהוא מתעורר במאצע הלילה, דווקא אז חשוב לא לשתף פעולה עם ההתנהגות, לגשת אליו, להשכיב אותו בחזרה, בקצרה ובענייניות, בלי לעושת מזה סיפור נורא גדול ובלי הרבה דיבורים, ולחזור למיטתכם.