גמילה ממוצץ - דחוף

שלום רב,
ביתי בת 4.5 ולא גמולה ממוצץ לילה לשנת צהריים ולפעמים היא מבקשת כשהיא בוכה.
לפני כחודש קראנו את סבתא של המוצצים מספר פעמים והיא אהבה את הרעיון והציעה להעביר את המוצצים שלה לבנות הדודה שלה הקטנות. קבענו שנעשה זאת אחרי סיום הגן. לפני שבועיים היא סיימה את הגן וביום שישי האחרון מסרנו את המוצצים והיא אף הכינה להן ברכה. דיברנו שאם היא תרצה מוצץ אתן לה חיבוק או את הבובה שלה. אלא שביום שישי בלילה יום שבת לפני שנת צהריים, ביום שבת בלילה והיום בבוקר היא בכתה, נשכה והתחננה למוצץ שלה. היא נרדמה בשעה מאוחרת למרות שהיתה גמורה מעייפות. אמרתי לה שאני יודעת שקשה לה, ושעצוב לה, שאני אוהבת אותה ואני אעזור לה להיגמל כמו שהיה לה קשה עם החיתול. היא ילדה מדהימה, אינטליגנטית, רגישה ותקשורתית. סיפרה היום לאמא שלי שכל לילה היא בוכה בגלל המוצץ. מחר אנו טסים לחול לשבוע.
מה לעשות? האם להפסיק את הגמילה? או בהדרגה, מה עוד להגיד לילדה בזמן בכי ומצוקה, האם זה כל כך נורא שילד בגיל זה עם מוצץ? אנא עצתך.