תאונת דרכים

שלום רב,
בשבוע שעבר היינו בתי ואני מעורבות בתאונת דרכים בכביש בינעירוני.
בתי בת שנה, ישבה במושב הקדמי, בכסא בטיחות נגד כיוון הנסיעה והיתה חגורה.
האוטו התנגש במעקה הבטיחות, משם ברכב אחר, שוב במעקה עד שהרכב עצר. בזמן הזה נשמעו הרבה מאוד "בומים" (המכות העיקריות היו מצידו השמאלי של הרכב), אני בכיתי וצעקתי מחשש שמא יקרה משהו לילדה שלי. כשהרכב ראיתי שהיא מבוהלת. היא בכתה ממש מעט. אני המשכתי לבכות ולצעוק והיא שמעה וראתה אך לא בכתה אלא חייכה אליי. בשלב מסויי לקחו אותה ממני כיוון שלא חשתי בטוב. זה השלב שבו היא החלה לבכות ממש.לקחתי אותה שוב לידי חיבקתי ונישקתי ושמרתי על רוגע יחסי. ברוך ה היא לא נפגעה פיזית ויצאה בנס ללא שריטה, אך מאותו היום הלילות הפכו לסיוט של ממש. עד אותו יום היא היתה מתעוררת בלילה.לא בבכי. מתעוררת חוזרת לישון. מתעוררת וחושבת שזה הזמן לשחק. כעת היא בוכה בכי היסטרי מתוך שינה וגם כשהיא מתעוררת היא ממשיכה לבכות בהיסטריה עד שאני מרימה אותה או בעלי.
האם מדובר בהשפעה של התאונה? האם היא נזכרת בסיטואציה הטראומתית? מה עלינו לעשות? איך נוכל לעזור לה מלבד חיבוקים, מילות הרגעה ולעיתים אף שינה משותפת........
אשמח לקבל חוות דעתך בנושא