אמא

בני בן שנה +8 ילד חכם ונבון, נוח להפליא, ישן מגיל 0 לילה שלם ורגוע מאוד. בעלי היה מובטל לסירוגין כמעט במשך שנה והיה הרבה זמן בבית ,כיום החל לעבוד מזה חודש בעבודה מסודרת וקורה מצבים שאיננו הרבה בבית לעיתים יום שלם בני אינו רואה אותו, יש לציין שבני קשור לאביו בצורה יוצאת דופן ואוהב אותו מאוד. לאחרונה(שבועיים אחרונים) החל להתעורר בלילה ומבקש לבוא למיטתנו ואנו מספקים את רצונותיו כי אנו לוקחים בחשבון שהוא אולי עובר תקופה קצת קשה (הזמן הקצר עם אביו) האם זה נכון לעשות? או שמא אני מרגילה אותו להרגל שקשה להיפטר ממנו? זה לא קורה כל לילה בערך 2+3 בשבוע.
כמו כן בעניין אחר בני החל להיות עקשן מאוד ואני חושבת שעכשיו הוא נכנס לתקופת "המרי" בחייו וכאשר רצינו להרגיע אותו שמנו אותו למשך 2-3 דק' במיטתו בה היה בוכה מאוד והיינו מסבירים לו בעדינות שהתנהגותו לא רצויה, הוא מכה וזורק דברים "ועושה דווקא" , ייתכן ופיתחנו אצלו אנטיות לגבי מיטתו בו הוא כביכול "נענש" על התנהגותו ולכן אינו רוצה לישון במיטתו, ולכן בעקבות כך החלטנו שאנחנו שמים אותו בכסא אוכל קטן כדי להירגע כאשר הוא נמצא לידנו אך איננו יכול לרדת ממנו וכאשר נרגע אנחנו שוב מסבירים ומחבקים . מה דעתך? האם אנחנו נוהגים נכון?