בן דוד נוהג להרביץ לבני

שלום רב.
בני בן שלוש ילד חברותי נעים נבון תקשורתי ומקסים.
יש לו הרבה חברים בגן כל יום מוזמן לחבר אחר, גם לאחיו הוא אח מדהים.
יחד עם זאת, יודע לעמוד על שלו כשצריך ופותר את בעיותיו בעצמו.
לעומת זאת, במפגשים משפחתיים מתנהג אחרת לחלוטין: בני מרכיב משקפיים ונוהג לקבל מכות מבן דודו בן אותו גיל הגדול ממנו פיזית באופן קבוע. הוריו מתכחשים לבעיה ולא מטפלים למצב. הם מאיימים שילכו אך לא מבצעים. הילד ממשיך להכות את בני. בני אומר לי שהוא עצוב, מפחד ממנו, משחזר מה הילד עשה ומבקש ממני שאעזור לו ושאצעק על הילד. יש לציין שמבחינה פיזית יש הבדל גדול בינהם. לפני כשבוע הערתי לילד ואמרתי שאם הוא מתנהג כך אנחנו לא נרצה לשחק איתו. בהזדמנות האחרונה לאחר שבני הוכה פעמיים ומשקפיו נזרקו- אני התערבתי. לאחר שהכה את בני וזרק את משקפיו צעקתי עליו "אוי ואבוי לך זאת הפעם האחרונה שאתה מכה את בני." אימו נתנה לו פרס ולקחה אותו הביתה.
בני מעונין להמשיך לשחק איתו למרות התנהגותו הפרועה של בן הדוד. איך ראוי לנהוג במצב כזה?
אני לא מוכנה לעמוד מהצד ולתת לבן הדוד להפוך את בני לקורבן ואני לא יכולה לא להיענות לבקשות העזרה שלו. האם אומרת שכשפוגעים בבני אני זו שצריכה ללכת. אני לא מסכימה כיון שאז בני יפסיד פעמיים ואין בכך מסר ראוי לדעתי לילדים. אשמח לשמוע את דעתך מבחינה פסיכולוגית לגבי שני הילדים ומה ראוי לעשות