שאלה

שלום יעל,
זה אכן לא תקיןן שאבי הילדה גורם לה לשקר לך. אבל את לא משפרת את המצב בזה שאת חוקרת אותה. גם ככה קשה לה. אם הוא ביקש ממנה לשקר זה משהו שאת צריכה לחשוב אם כדאי לך לברר מולו, אבל בשום פנים ואופן לא להעמיד ואתה במצב שהיא צריכה לבגוד בו ולספר משהו שהוא ביקש ממנה לשמור בסוד, למרות שזה לא בסדר שהוא עשה את זה.
עכשיו לגבי השאלה אם את צריכה לדבר עם האב על כך או לא, זה לשיקול דעתך. האם את חושבת שזה יעזור? האם הוא יקשיב לך? או שהדבר רק יחמיר את המריבה ביניכם, לא יפתור שום דבר ועוד יגרום לו להאשים את הילדה שלא שמרה סוד? אם זה כך אולי עדיף שתניחי לזה כי הנזק יותר הרבה יותר גדול מהתועלת.
הילדה תקועה ביניכם אובדת עיצות ולא רוצה לפגוע בכם. אל תחמירי את מצבה.

יכול להיות שאם אני ידבר איתו הוא יכעס עליה ויכול להיות שלא אני יקח סיכון שאני לא יודעת אם הוא כדאי.
אבל מאוד כואב לי שהיא מסתירה ממני ואם אני שואלת אז היא גם משקרת ומצד שני אומרת אמת אמא אבא סומך עלי אני לא יכולה לספר לך.
אני מרגישה באיזה מקום שהיא בוגדת בי כיוון שהיא מסתירה ממני ומשקרת לי לא הייתי רוצה שאלה יהיו חלק מהיחסים שלנו.
אולי עדיף לי לשתוק אני מאוד מתלבטת.
הוא פשוט לא לעיניין אם הוא לא רוצה שאני ידע אז שלא יספר גם לה ולא יעמיד אותה במצבים כאלה אני כועסת עליו שהוא גורם לה להסתיר ולשקר וכנ"ל לגביה.

שלום יעל,
את צודקת שהגרוש שלך לא בסדר. אבל זו לא אשמתה של הילדה. את לא עושה כאן הפרדה בין הכעס שלך על הגרוש לבין המצוקה של הילדה. לראות בילדה שלך בוגדת זה חוסר בגרות מצידך. את לא מבינה שהמצוקה שלה היא פי כמה גדולה משלך ושלא הוגן להעמיד אותה במצב הזה. היא נמצאת במצב שאם היא מספרת היא בוגדת באביה ואם היא לא מספרת היא בוגדת בך. זה מצב בלתי אפשרי, ובלתי נסבל. עדיף שהיא תשקר לך, (בעניין הזה, לא בכלל בכל עניין), ושלא תעמידי אותו במצב הזה. נסי להפנים שהיא ילדה ואת מבוגרת, ואת יכולה לספוג יותר. סיפגי את זה, והתמודדי עם הקושי בלי לערב אותה.

אז את אומרת שעדיף לעזוב זאת כך בלי להגיד לאף אחד מהם כלום?
מה שתגידי העיקר שאת עוזרת לי.

תודה

שלום יעל,
כן, אני חושבת שבעניין הזה עדיף להנמיך את הלהבות ולא להגביר אותן, ועדיף לא להגיד דבר.