קשיי הסתגלות לגן

שלום דנה,
צריך להפריד בין קושי בקבלת גבולות לבים קושי להתסגל לגן. אם הילד גם קודם התקשה לקבל גבולות, זה משהו אחר. אז דרושה עקיביות רבה, והתעלמות מהבכי שלו כשלא משיג את מה שרוצה . רק אחרי פעמים רבות שהבכי לא יזכה להתייחסות וכמבון לא לדבר שביקש הוא יבין שזה לא עוזר לו ויפסיק.
אבל אם ההתנהגות הזו החלה אחרי הגן זה לא קשור לגבולות. הקושי שאת מתארת בכניסה לגן לא נראה לי נורמטיבי, וכדאי לראות האם בשבוע הקרוב הקושי מתמתן. אם זה נשאר ככה, שבועיים אחרי הכניסה לגן, כדאי לבדוק עם הגננת מה ניתן לעשות ואם המסגרת הזו מתאימה לו.

זה ממש מוזר, התיאור של דנה הוא בדיוק כמו המקרה שלי, רק שלצערי במקום שהילד ירביץ לכלב, הוא הרביץ לי! הבן שלי הוא בן שנה וחצי וגם הוא היה אצל מטפלת מגיל חצי שנה, ילד חברותי חייכן ומקסים בלי שמץ של פחד נטישה, לא היה מפריע לו להשאר יום שלם עם אדם שהוא לא מכיר, ומה27.8 הכל השתנה אני פשוט לא מכירה אותו! הילד עצבני ועצוב ולא מפסיק לבכות במשך כל היום וגם הוא התעורר ב לילה בצרחות שלא פסקו במשך שעתיים שלמות, חשוב לי לציין שבדקתי את הגן ביסודיות רבה לפני שרשמתי את הילד, וזה גן מצוין- אבל זה גן,
למטפלות אין זמן לתת את מלוא תשומת הלב לילד עם כמה שיירצו לעשות זאת,
**והשאלה שלי היא עד כמה זה קריטי שילד בגיל הזה יהיה בגן? ז"א במידה ואחזיר את הילד למטפלת ואשאיר אותו אצלה עוד שנה, האם יהיו לו פערים חברתיים או הפרעות כלשהן? מה יותר חשוב בגיל הזה? אינטראקציה עם ילדים אחרים או חום ואהבה מירביים?

שלום מורן,
לא הייתי משאירה את הילד בבית עוד שנה, אבל אולי חצי שנה, ומכניסה שוב בצורה מאוד הדרגתית, לא עד ארבע, לאט לאט, ורצוי למסגרת כמה שיותר קטנה.