בעיות התנהגות, ילדה בת 10

שלום רב, אשמח לעזרתכם, אנחנו כבר די אובדי עצות.
התנהגותה של בתי בת ה10 פשוט נוראית.
מדובר על ילדה נבונה, שיודעת לעזור ולדאוג, יש לה חברים, בלימודים היא משתדלת.
אבל לעיתים היא פשוט מתחרפנת, (אין לי מילה אחרת לתאר את זה).
מרביצה לאחותה התאומה, לאחותה הצעירה ואפילו לאחיה התינוק בלי שום סיבה.
ושאני אומרת בלי שום סיבה הכוונה בלי שום גורם, היא יכולה פשוט לעבור לידם ולהרביץ.
כאשר היא רוצה משהו היא ישר "נובחת", כשהיא לא מקבלת מה שהיא רוצה היא בכלל מתחרפנת - צועקת, בוכה, דופקת על דלתות, זורקת דברים על הרצפה וכו'.
הבעייה שאם בעבר התדירות היתה יחסית נמוכה והצלחנו להתמודד עם זה, כיום זה קורה אפילו מספר פעמים ביום.
האוירה בבית קשה, בעלי כל הזמן רב איתה, במקום להנות מהבנות, אנחנו עסוקים כל הזמן בלהיות שוטרים.
ניסינו לפני כמה חודשים ללכת לפסיכולוג ילדים, הלכתי איתה, אבל הרגשתי שזה לא עובד.
מעבר לזה שהכל היה טוב ויפה אצל הפסיכולוג, גם הדרך שבה הוא הציע להתמודד לא היתה מתאימה לה ולנו, (טבלת התנהגות עם פרס בסוף). אז נפרדו דרכנו.
חשבתי שהוא ידבר עם הילדה ויצילח להגיע למה באמת מפריע לה, אבל הכל היה שטחי ברמת - את תתנהגי יפה ותקבלי עידודים.
היא בעצמה אוהבת לזרוק לעברנו כשאנחנו שואלים למה היא עושה כך וכך, שהיא עושה את זה בגלל שהי רוצה תשומת לב. אבל אין מי שיעיד חוץ ממני :) אבל היא מקבלת הרבה תשומת לב. ההתבגרות קשה לה, היא רוצה שיטפלו בה כמו שמטפלים בתינוק בן השנה.
אני מנסה להסביר לה שהתנהגות טובה תגרור תגובות חיוביות ואוירה טובה בבית, וכרגע היא מאוד מפסידה מזה. זה מגיע לרמה שאנחנו לא רוצים לנסוע איתה לשום מקום, כי בשנייה שנכנסים לאוטו כבר יש מכות. ואם בעבר לפחות בחוץ או לפני אנשים היא התנהגה יפה, אז כיום תוכלו למצוא אותנו מפרידים מכות בין ילדות בנות 10 בקניון/בבריכה ובכל מקום, זה ממש מבאס.
זה הפך כבר להיות דיבור משפחתי, הסבים והסבתות מתבאסים לבוא כשהן כל הזמן רבות.


כמה תובנות שלי-
היא לא ישנה לטעמי מספיק, הולכת לישון אומנם ברבע לתשע אך עד שהיא נרדמת זה לפעמים 10 וחצי וקמה כבר בשש.
היא סוג של מכורה למסכים אלקטרונים (מחשב, אייפד, טלוויזיה), ולכן גם בשבת (אנחנו שומרי מסורת) כשאין שום דבר היא מתחרפנת עוד יותר.
היא ילדה טובה, עם רצון לעזור, כשנחה עליה הרוח היא עוזרת בבית, שומרת על אחיה הקטן, והולכת עם אחותה הקטנה למקומות.

מבחינת התגובות שלנו- אם זה מכות אנחנו ישר מפרידים ושולחים כל אחת להרגע בחדרה, אם זה ריבים "רגילים" כמו מי עכשיו במחשב אנחנו משתדלים לא להתערב ומנסים לתת להן לדבר בינהן.
כרגע האוירה קשה, בעלי לא יכול להתמודד עם זה ומתפרץ עליה כל הזמן, ומגיע איתה לריבים מטופשים. איתי זה קצת אחרת, מבחינת האופי אני בן אדם שלא נוטה להתפרץ וזה מחרפן אותה עוד יותר שהיא עושה משהו לא בסדר ואני מדברת איתה בתקיפות אבל לא בצרחות.

בקיצור, אשמח מאוד מאוד לעזרה.