כשאומרים לא

ביתי בת ה4 רגישה מאוד במיוחד כשאומרים לה לא ולדוגמא אם אני יושבת לצייר איתה אני מתיישבת ודף אחד לה ודף אחד לי ושתנו מציירות ואחרי 2 דקות היא רוצה לצייר בשלי וכשאני מסירה לה להמשיך לצבוע בדף שלה היא בוכה בשקט כאילו היא נפגעה והדמעות מגיעות ואז אני מנסה להסביר לה תוך כדי חיבוק שיש לה דף ופה היא כבר מתפרצת בבכי בקול וכמובן שאני לא מתיחסת ומנסה להתעסק במשחק אחר ואחרי שניה היא נרגעת אבל כמובן לא נותנת לי להתקרב לדף שלי..
ועוד דבר שהיא משחקת עם ילדים אחרים בגן או אחר הצהרים היא רוצה את המשחק שלהם יש ילדים שמוותרים לה כי הגננת ביקשה ובבית אנחנו מנסים להסביר לה שהיא צריכה להתחלק במשחק ואז היא הולכת לספה ובוכה בשקט..
זה תמיד קורה שהיא רוצה את המשחק או דבר אחר שהוא לא בשימוש

איך אפשר לעזור לה להבין שזה בסדר לחכות לתור שלה?ומה עושים שהיא בוכה בשקט האם זה נורמלי?או שזה מתוך בישנות?ושאלה אחרונה האם שהיא בוכה ואני מחבקת עוזר או שאני צריכה לעזור אותה להרגע לבד?

תודה מראש ענת