ביתי בת השנה ו 10 חודשים

שלום סתוונית,
יוכל להיות שסדר היום מובנה ומסודר, אך מה שאני לא שומעת בתאור שלך, ואולי זה כן קיים ורק לא תארת, זו התייחסות ריגשית מכילה ומחזיקה. חשוב מאוד מה הדיבור שלך אליה בזמנים הלאה. השכבה לישון, כדאי שתעשה תוך טקס, שיש בו רוך,סיפור, נשיקה, אולי להציע לה לישון עם בובת פרווה לידה, חושב מאוד ליווי מילולי לכל המעברים ביום, שמתאר מה עובר עליה ריגשית ומה הולך לקרות (השמש הלכה לישון, וגם העצים, וגם אבא ואימא הולכים לישון ומחר בבוקר שוב נקום ונהיה ביחד, לא צריך לפחד מהחושך, אנחנו פה כולנו, ), גם באמבטיה, לנסות לשחק איתה, להציע לה לרחוץ את הברווז, גם אם היא לא מדברת, ואולי בגלל שהיא לא מדברת חשוב מאוד שאתם תתנו מילים לכל המעברים ביום, ולא תבצעו איתם כמסכת של הוראות מכניות בלבד. גם כשהיא צורחת ובוכה, חשוב לנסות לתת מילים לבכי שלה (את לא רוצה לישון, את לא רוצה להיפרד עדיין מהיום, לאט לאט, גם השמש הולכת לישון וגם הדובי) (אני יודעת שלא נעים לך כשאני מורידה את החיתול, זה עוד מעט נגמר, ). זה לא יעזור מייד, זה תהליך שלוקח זמן ועוזר לה להסביר לעצמה מה קורה לה, ושזה עוד מעט יעבור וכו', ולאט לאט היא תוכל להיעזר בתהליך הזה כדי להרגע.