תיווך בין ילדים בגיל 8

למיומנויות חברתיות

שלום רונית,
לא ברור לי מדוע את לקוחת כל כך הרבה אחריות על החיים החברתיים של בתך. כל עוד את עושה את זה, אין סיכוי שבתך תיקח אחריות. החברה שבאה אליה באה אליה, לא אלייך. ואם ישעמם לה, היא תלך, ובתך תצטרך לחשוב מה כדאי לעשות. כרגע, זה לא מגיע למצב הזה, כי את עושה את כל העבודה. לא משנה לכמה קבוצות למיומנויות חברתיות תשלחי אותה, אם זאת לא תהיה אחריות שלה זה לא יהיה. יכול להיות גם שלבתך לא איכפת אם באות אליה חברות או לא. גם אם זה המצב, זה לא יעזור אם לך יהיה איכפת במקומה. בדיוק כמו שהורים לא יכולים להיכן שיעורים במקום הילדים שלהם. אני מציעה שתפסיקי לעבוד כל כך קשה, ואם הבת שלך אומרת שמשעמם לה, תגיד לה שהיא יודעת שיש לה הרבה אפשרויות ואת לא יכולה לפתור לה את הבעיה, ואחרי זה תפסיקי לדון בזה איתה, ותניחי לזה. כמו כן אל תתערבי בשום פנים ואוםן אם היא משחקת במחשב כשבאה חברה ולא משתפת אותה. זו בעיה שלה לא שלך.

היא כל הזמן מתלוננת שאין לה חברים. ולמה לכולם באות חברות והיא מאוד רוצה שיבואו אליה. ועד שהיא מצליחה להשיג חברה כזאת. אז אני מרגישה שאין לה את הכישורים הנדרשים כדי ליצור עניין. ואז אני מנסה לסייע . אני כל הזמן אומרת לה שבמידה והיא תזמין חברה ובמקום לשחק איתה . היא תשחק במחשב או תצייר . אני לא אזמין יותר חברות אלינו. אך בגלל שיש לה בעיה רצינית . אני מנסה כל פעם מחדש

שלום רונית,
מצויין היא מתלוננת שאין לה חברים. עכישו צריך לקחת את המוטיבציה שלה ולהפוך אותה לשינוי. כשהיא מתלוננתת שאין לה חברים, אולי כדאי במקום לארח את החברים במקומה, שללאול אותה מדוע לדעתה אין לה חברים, ומה היא יכולה לעשות אחרת ולא מה את יכולה לעשות. להחזיר את האחריות אליה. כשהיא מתלוננת זו הזדמנות מצויינת לעשות את זה.