ילד רגיש מאוד

שלום אושרת,
יכול להיות שחלק ממה שקורה לבן שלך זה שהוא לא ידוע מה לעושת עם הכעסים שלו, ובכללל לא רק עם הכעסים שלכם. באופן לא מדוע, כשהוא נבהל מהכעסים שלכם יכול להיות שהו אנבהל מהכעסים של עצמו. התגובה שלו להריון לך היא דוגמא קלאסית לכך. את מתארת תגובה חיובית ומושלמת בעד במציאות זה לא כך. במציואת יש לכולנו תגובות מעורבות. כאשר אימא נמצאת בהריון, כל ילד מרגיש שמח מאוד ורוצה להיות חא גדול, אבל הוא כועס ומקנא, וגם לא רוצה שיקחו לו את האפשרות להיות חא קטן כשבא לו. וזה לגיטימי לגמרי. נשאלת השאלה עד כמה אתם מאפשרים לבן שלכם לבטא תחושות שליליות, ומה התגובה שלכם כשהוא עושה זאת. אם הו אחש שכל תגובה תוקפנית מצידו נתקלת בחוסר שביעות רצון, או נזיפה מצידכם, אין לו איך להכיל את התחושות האלה והוא לומד להדחיק אותן ובעצם משליך אותן על סביבתו ולכן נדמה לו שכולם כועסים עליו. נסו לבדוק אם הדברים שאני מתארת מתאימים למה שקורה אצלכם, ואם כן, נסו לתת לגיטימציה לכעס גם אצלו, ללמד ואתו לבטא כעסים, יכול להיות שהו אנורא רוצה לרצות אתכם ולכן לא תמיד כנה לגמרי עם מה שהוא מרגיש.

לפי מה שאני הבנתי זהו ילד נורא חמוד שמבין כשכועסים עליו, וזה טוב.
אם הוא עושה משהו לא נכון (הוא בטוח יודע שאתם עדין אוהבים אותו) ואתם כועסים עליו, סימן שהוא יודע מה לא אהבתם בדבר שהוא עשה ומבין שהוא לא רוצה שתכעסו עליו כי הוא אוהב להיות בנחיכותכם כשאתם נחמדים D:.
הבעיה היא שאתם אמורים להבין, אם אתם כועסים עליו והוא רוצה שתפסיקו אתם חייבים לדעת שאפילו אם באותה שניה הוא יחשוב שאתם לא אוהבים אותו יעבור יום יום וחצי והוא ישכח מזה, במיוחד בגיל 3.
שמח לעזור ומצטער אם לא עזרתי D: אשמח לתשובה. :)