מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- קושי להיפרד מההורים בבוקרמלי25/10/2012
שלום רב,
שאלתי מתייחסת לבני בן הארבע וחצי, הנמצא באותו גן עיריה שנה שניה, עם אותו צוות אך רוב הילדים התחלפו.
עד היום, מאוד קשה לו להיפרד, בימים האחרונים זה הגיע לצרחות.
הוא ילד שמאוד קשור אלי, שלא הולך לחברים בלעדי, נצמד ולא משחרר.
שנה שעברה גם היה לו קשה להיפרד והדבר נמשך עד אפריל...
הגננת וגם אני ניסינו לבדוק מה גורם לו לבכות, מה יעזור. אין שיתוף פעולה מצידו.
לה הוא אמר אני רוצה את אמא.
פתאום עלתה בי מחשבה שאולי כל הקושי שלו קשור גם במות סבתי לפני כחודשיים... אולי יש לו איזשהו פחד שחלילה יקרה לי משהו.
אשמח לקבל את דעתך לענין...
תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר קושי להיפרד מההורים בבוקר - תגובה
סמדר ריינר25/10/2012שלום מלי,
יכול להיות שמות הסבתא העצים את העניין, אבל כפי שאת מתארת זה לא התחיל שם. חשוב מאוד להבין האם אחרי שאת הולכת, הוא נרגע ומשתלב יפה בגן. אם כן, אז יכול להיות שהבעיה היא לא כל כך ממשית כמו שנדמה לך, אלא קורית בעיקר מולך, בקשר איתך, וקשורה לתגובות שלך יותר מאשר לעניין אמיתי. אם זה כך, חשוב שלא תנסי לבדוק יותר מדי מה קרה ולמה הוא מגיב כך, אלא להיפרד ממנו בענייניות ובקצרה, למרות הבכי, לא לעשות מזה יותר מדי עניין ולא לתת לזה כל כך הרבה מקום, כיוון שיתכן שזו נהייתה דרכו להיות איתך בקשר ולקבל תשומת לב, אם ההתנהגות הזו תפסיק לקבל תשומת לב היא תשתנה, ואז כדאי לתת לו תשומת לב בדרכים אחרות ועל דברים אחרים. למשל לבלות איתו מזן איכות ולשחק יחד, למשל לתת לו חיזוקים חיוביים דווקא על גילויי עצמאות שלו ולא על גילויי תלות וכו'.
אם זה לא כך, והוא למעשה סובל בגן ולא מתפקד, אז הדבר דורש בדיקה מעמיקה יותר, בטיפול, או אם יש אפשרות דרך פסיכולוגית הגן.
בהצלחה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם היפוכונדרים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
