לכ' סמדר ריינר

שלום אוקסנה,
זה יפה וחושב שאת רואה חשיבות בהתייחסות לציורים של בנך. אני לא מכירה אתר כזה, מה שחשוב הוא לא מה תגידי אלא עצם ההתעניינות שלך, חושב שזה יעשה בלי לחץ, את יכולה לשאול אותו מה הוא צייר, ומה שהוא יגיד זה בסדר, ובהתאם למה שהוא מספר לשאול שאלות מתעניינות, כמו שעושים בשיחה רגילה, כדי שהילד ירגיש שמתעניינים בעולמו הפנימי. זה הכל.
בהצלחה.

שלום ותודה על תגובתך,
האם להתייחס לצבע שהוא רוצה? לגננת הוא בחר - שחור. עוזרת - חום. אני - תכלת. אבא - ירוק. סבא - אדום. לעצמו הוא בחר צהוב. סדר ציור אימא, אבא, סבא, והילד אחרון על ידי סבא. האם אומר משהוא, שאני ראשונה לפי הסדר והוא עלי יד סבא. האם זה בסדר לשאול אם היא/הוא מחייך/ת? איך דרך הציור אני יכולה להבין ממה הוא מפחד? סמדר בבקשה תני לי טיפים.
תודה

שלום אוקסנה ,
חשוב מאוד לא להפוך את חווית הציור של הילד לסוג של אבחון. זה לא נעים לילד ועלול לסגור אותו. לכן לא הייתי ממליצה לך לשואל שאלות שיכולות להיחוות כחקירה, אלא רק באופן כללי לדבר איתו, לבקש ממנו לספר לך אם הו ארוצה, והוא יגיד מה שמתאים לו.
אני לא חושבת שאת יכולה לדעת לפי הציור ממה הוא מפחד, כי הילד שלך לא סובל מפחדים אלא מחרדות. ההבדל בין פחדים לחרדות הוא שפחדים זה משהו קונקרטי, וחרדות הן כלליות יותר וקשה יותר לראות אותן בציור. מה שיכול להקטין את החרדות שלו, לעומת זאת, זה שאת תנסי להרפות ולהרגע מהנושא הזה, ופשוט תנסי לבלות זמן איכות עם בנך, להינות מהציור שלו, בלי לנסות להפוך את לאבחון. פשוט ליהנות ביחד.