חסרת אונים, אודה מאד על יעוץ והכוונ

אני אם חד הורית ויש לי 2 ילדים. האחת, בת 14 והאחד בן 8. במשך שנים רבות הכרחתי את האב להיות בקשר עם הילדים דבר אשר הצליח. תמיד גם בקשיים הסברתי למה אבא נוהג כמו שהוא נוהג. ובאמת, היום הוא מבקש אותם אף יותר מהם. אני מבינה ויודעת את משמעות האב בחייהם. בני בן ה- 8 מגמגם. הלכנו לאינספור קלינאי תקשורת - לא עזר. טופלנו גם בטיפול רגשי מכיון שהאבחנה היתה חוסר אמון במבוגרים ואובר הגנה ממני. וברוך ה׳ לאט לאט למדתי לשחרר והוא למד יותר לסמוך( פחות או יותר). אציין שיש לי בן זוג כשנתיים. הבן דיבר איתו כמה מילים אך נוכחותו לא הפריעה גם בשיחות עימו הוא ציין שכלל אינו מפריע לו והוא אף חמוד. עם הבת זה היה יותר מורכב אך לימים יש רוגע. ברם, תמיד הבהרתי שהם ראשונים בחיי ואם פוגעים בהם או לא מכבדים אותם, לא משנה מי ומה , הם ראשונים בסדרי עדיפויות. לאחרונה האבא שלהם מזכיר הרבה את בן זוגי ומסביר שעוד מעט אמא תתחתן ( דבר שאינו נכון בעליל) .קשה להגיד במדויק אך נראה כי מאז הגמגמום החמיר מאד. ובנוסף, בני מבקש ממני לכעוס על בן זוגי כי לדעתו של בני בן הזוג שלי רוצה לקחת אותי מהם. כמובן ששוחחתי איתו ואף נצמדתי לעובדות על מנת להוכיח שאין אדם בעולם שיכול לקחת אותי מילדיי. בני הפך עם פרצי כעס רציניים. לא ממלא אחר הוראות כמו להתלבש בבוקר לבית הספר וכלה בהכנת שיעורים. לאחרונה אף פעמיים היתה התפרצות של כעס עד כדי שהוא היכה אותי. אני חסרת אונים ואינני יודעת מה לעשות. ברור לי שההתנהגות שלי להכנס לעימות איתו אינה נכונה. אודה מאד על הכוונה לתחילת הדרך לפחות ו/או אף על ספר שיוכל לעזור. פעם ראשונה שבחינוך ובהתמודדות אני אבודה מאד! תודה שוב וסליחה על האורך.