מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- שלום.לירון.חשיבה27/10/2012
אהלן שמי ליורון ואני בן 18 בדיוק.
בהתחלה זה התחיל אצלי בחיפוש עצמי ובלהתחיל לחפש את עצמי עם אני מנותק או לא מנותק,ולהבחין בין שתי מצבים בהם אני מחובר לעצמי ותופס תמציאות בצורה חיובית לבין ההפך ,להתחיל לערב את הטיפול הפסיכולוגי שלי עם חברים שלי ולהתחיל ממש להפוך אותו למשקל כבד ממה שהוא ולהתחיל להירשם לפורום חרדה חברתית ולרשום שם,למרות שהבעיה שלי הייתה בעיה רגשית שהרגש משתנה,מלירון המרגיש בסדר,ללירון המרגיש לא בסדר,אחרי זה זה חוסר ביטחון בעצמי כגבר,כלא הומו,כלא פדופיל,ואז חרדה,ואז דווקא כן לחשוב ככה מחשבות שאני הומו וממש לממש אותם.
אחרי זה הייתי בשבוע שאני במחשבה שאני בדה פרסוזנלציה,ואני פיתחתי הרגל לדבר לעצמי ואז הלחיץ אותי,בנוסף יצרתי קול טורדני שאני עושה ואז חשבתי על אמא שלי ולא הצלחתי לחשוב טוב,אז הייתי נקטע במחשבה במקום להגיד אני יתגעגע לאמא(הייתי בחול),אז אמרתי אני יתגעגע לאמא הזונה,והצורך הזה לעשות לעצמי אמירות רעות הוא לפעמים עושה תחושה ממש רעה בנוסף לנושא של הלדבר לעצמי,בכל מקר ככה על אותו כיוון התפתחו מחשבות טורדניות אפילו על גברים הייתי בודק כי חשבתי שאיבדתי את הזהות המינית שלי,וכשהייתי בבית חולים(בדרך חזור מחול התחלתי לחשוב על עצמי עם אני מנותק או לא מנותק וגם ככה הייתה תחושה רעה וזה פשוט הכניס אותי לחרדה והוספתי את האקטים הטורדניים עד שהחלטתי שאני רוצה להתאשפז)אז שם בבית חולים הדיבורים בראש הפסיקו,הראש שלי היה הרבה יותר מסודר ולא הייתי צריך להתעסק במכלול הדברים,היה לי שקט נפשי בראש והעיקר פה הוא על הדיבורים בראש וההיסתכלות על עצמי,וכרגע אין לי מנוח,אני אפילו מסתכל במראה ואני לא יודע עם אני חושב שאני מזהה את עצמי או לא,כשאמא שלי מבקשת ממני לעבור עם מפית על רגל של כסא ,ישר הקדמתי את המצב ואמרתי בטח אני יפחד כי זה מזכיר משהו מיני.ז"א לפני שעשיתי את זה וככה ההתנהלותש לי ביום יום,לפני שאני מפחד מדברים אני יוצר אותם,ולא רק סביב הדברים האלה.תמיד צריך לנהל את הראש שלי,הוא לא מנוהל לבד.אני בטוח שזה הבעיה וזה מה שעושה את החוסר שקט,שנמצא איתי כל דקה ודקה.גם שיצרתי איזה טקס קטן בפני המחשבות הטורדניות ,אז ישר היה לי את הקול שהזכיר לי שזה מה שאנשים עם הפרעה טורדנית עושים,אני פשוט מפריע לעצמי כל היום עם הקול שלי,כל היום עם בדיקות הטורדניות,כל היום עם המתחושות שמשתנות לי,משניה לשניה,כל יום עם הפחדים.כל היום אני מערער את עצמי,ואני בטוח שיש משהו שאחראי לזה כי בחלק מסויים מהיום זה נעלם,אבל אז אני מנסה לחשוב על איך זה נעלם ואני צריך להתאים את עצמי מחדש,אני נמצא סביב מלחמה עם עצמי על מה לא יגרום לי לתחושה רעה,אני לפעמים מתחיל לחשוב על משהו ואז נקטע,ואז ישר חושב על לעשות אקט טורדני מיני,אני לפעמים עוד לא עושה את האקט אבל מרגיש שינוי בתחושה,ואולי זה מה שגורם לי לעשות אותם,השינויים שאני יוצר בתחושות,אני מפריע לעצמי הרבה לפעמים בגלל התחושת רקיבות שבי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר המשך
חשיבה27/10/2012אני מסתכל על בחורה מבוגרת ומשפיל מביא ולא חושב כלום,ואז מרגיש תחושה מסויימת ואני שזה האקט הטורדני ובסופו של דבר אני אומר לעצמי "איזה אישה זקנה"
וזה ככה 24 שעות להתמודד עם זה ועם הלדבר לעצמי,ולחיות בתחושה הזאת,
הייתי באמת רוצה לדעת מה זה ההסתכלות החיצונית ,ולהגיד לעצמי מחשבות שאני לא באמת חושב אותם,וגם כשאני יותר משוחרר מיזה אני מנסה להבין ואז אני מרגיש קלקול בתחושה,אז מה לעשות כשזה נעלם התחושה של השחרור?ולפעמים אני עדין מרגיש משוחרר אבל עושה לעצמי אקטים טורדניים עם אמא שלי וזה לא דברים שאני באמת חושב,אבל כאילו אין משהו שמגביל אותי מהם.
האם הצורך המתמיד הזה והתנהלות הזאת היא נתק מעצמי?או שאין סיכוי שזה הדבר?כי אני גם אוהב תמיד לחשוב על הבעיה שלי וזה אחת הבעיות והייתי רוצה לדעת איך להתחיל,כי אני כל פעם מתאים את עצמי לעצמי מחדש.
אני מתחיל טיפול פסיכולוגי בקרוב אבל אני בהמתנה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההמשך - תגובה
סמדר ריינר28/10/2012שלום לירון,
זה מצויין שאתה מבין שאלה מחשבות שאתה לא באמת חושב אותן. ואם זה כך אתה יכול לבחור גם להסיח את דעתך מהם. לחשוב על רשימה של מחשבות נעימות שיש לך ב"מחסן" ולשלוף אותןם ולחשוב עליהן במקום על המחשבות האלה. כמו כן זה עוזר לעשות תרגילי נשימה להרגעה, או פשוט להיות עסוק, רצוי בספורט כלשהו.
אני מקווה שבקרוב תיכנס לטיפול מסודר, יהיה לך הרבה יורת קל אחר כך. בהצלחה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם אובססיבים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
