ילדה בת 6 שבוכה מכל דבר

ביתי בת 6 בכיתה א'. שנה שעברה לבקשת הצוות החינוכי היא הייתה בטרפיה באמנות ובשחיה. ממש התרוששנו. לא השאירו אותה גן מפני שהם טענו כי היא חכמה מאוד וחבל. השנה המורה שוב פנתה אלינו בטענה כי הילדה כל הזמן בוכה בכיתה, כל דבר קטן מפריע לה ושהיא צריכה "מרחב אישי"?!.
הילדה נבונה לגילה, היא כבר קוראת רק מלימודיה בכיתה, היא מרבה לחקור ופותרת חידות שאפילו אנו המבוגרים לא ידענו. כששאלתי אותה, היא אמרה שכיף לה בכיתה ושהיא נהנת. יש לציין כי הבכי בבית כמעט פסק לחלוטין בהשוואה לשנה שעברה.
אנחנו זוג הורים נשואים ותומכים שמרעיפים אהבה עליה לצד גבולות מאוד ברורים.
מה עושים?