משחקי לחימה וההתנהגות במציאות

בני בן ה - 7 לומד בכיתה א' , את רוב זמנו הוא מעביר במחשב ומעדיף משחקי לחימה - בעיקר מכות ויריות. מתקופת גן החובה שמתי לב שלפעמים הוא לא מבדיל בין המציאות למשחקים ומתנהג כאילו הוא במשחק, לפעמים "מתעורר בו הלוחם" מהמשחק והוא מתחיל לדבר לא יפה, ולעיתים אף מרביץ לחבריו בבית הספר. אין לו קשיים מבחינה לימודית, הוא שולט בחומר ומבצע את המשימות כנדרש.
מטריד אותי שלפעמים אין לו תחושת פחד כלפיו, הוא לא מבין שהוא יכול לסכן את עצמו במעשים שהוא עושה, בנוסף גם אין לו תחושת רחמים כלפי אחרים. אנחנו מנסים שהוא ישחק כמה שפחות במשחקי הלחימה, מנסים לשחק איתו כמה שיותר במשחקי קופסא , חשיבה, ויצירה.
הבעיה שלי היא שבעלי לא משתף פעולה, ומלמד אותו להרביץ במקרה שמישהו פוגע בו, וזאת בעיקבות שבני הבכור בן ה13 לא יכל להגן על עצמו כשהיה ביסודי ולכן הרביצו לו.
בעלי לא רואה את התופעה כמו שאני רואה אותה, והוא גאה בזה שבני בן ה7 מסוגל להגן על עצמו.

מה תייעצו לי לעשות במצב כזה ? אני מפחד שהמצב יתדרדר.