פחד או בעיית ביטחון עצמי

שלום,
יש לי ילדה בת שלוש ועשרה חודשים. השנה נכנסה לגן עירייה ומאז התחילו בעיות רבות בהתנהגות שלה.
הכניסה לגן החדש היתה מאוד קשה מבחינתה שבא ליידי ביטוי בהרטבות לילה, נחירות בזמן השינה, בכי בכל בוקר וחוסר תיאבון. מהרגע שנגמרו החגים ונכנסה לסדר יום קבוע יום יום הדברים שהוזכרו השתנו והסתדרו מעצמם.
אבל עכשיו, הגננת העירה את תשומת ליבי לכך שיש לה פחד מאנשים זרים. הכוונה לאנשים שמגיעים לגן, כמו הרב של בית הכנסת שמגיע בכל יום ראשון ואנשים (קבועים) שמפעילים את החוגים בגן בימים קבועים. בהתחלה זה התבטא בבכי בכל פעם שהם נכנסו, היום שהיא כבר יודעת מראש מיהם אותם אנשים ומתי הם אמורים להגיע, היא לא בוכה אבל לא מוכנה לשתף פעולה. נדבקת לגננת ולא מוכנה להשתתף בחוגים ובכל הנעשה בגן עד שאותם אנשים יוצאים. דבר שמאוד הפתיע אותי מכיוון שבבית היא לא מתנהגת כך, מאוד אוהבת חברה ואנשים וכל הזמן מאוד אהבה חוגים ופעילויות. בגן בשנה שעברה חיכתה לימים של החוגים, אחה"צ הלכנו לחוגים באופן פרטי ולא היתה שום בעייה. כשדיברתי איתה היא אמרה שהיא פוחדת מהאנשים, מהרעש, לא רוצה לשבת עם כל הילדים על הריצפה. אני נתקלתי כמה פעמים בילדים בגן שמזמינים אותה לשחק איתם והיא מסרבת לכולם. בסוף יום היא גם אומרת ששיחקה לבד. השאלה ממה כל זה נובע? מדובר בשינוי מאוד קיצוני ממה שהיא ואיך שהיא בגן. חשוב לציין שהיא נראית שמחה אבל הגננת הפנתה את תשומת ליבי שלא נתקלה במצב כזה בעבר. היא מעדיפה להצמד למבוגר שבסביבה (גננת/אמא) מאשר להנות עם הילדים של הגן.