גיל 2 + אח חדש

יש לי 2 קטנים, בת 2.2 ובן 5 חודשים.
יש לי בעית התנהגות עם בת ה 2. שמהרגע שנולדה התייחסנו אליה כבוגרת, גדולה, אחראית, הרשנו לה להתנסות בדברים של גדולים מגיל מאוד קטן וכתוצאה מכך (לדעתנו, בראיה לאחור) היא קיבלה לידיה סמכויות שגדולות עליה, מה גם שציפינו ממנה להתנהגות בוגרת מדי לגילה, כגון להפסיק לבכות כשהסיבה לא מצדיקה, לקחת אחריות על מעשיה וכו.
עלינו על הטעות כשהקטן היה בן 3 חודשים, והתחלנו יותר לערסל אותה, לחבק, לאפשר לבכות, להתבכיין, אפשרנו לה להתנהג יותר כבת 2.
היום, נוצר מצב של התפרצויות זעם מאוד ארוכות, היא מתעוררת לפחות פעמיים באמצע הלילה לחצי שעהכל פעם וצורחת, עושה דווקא, רוצה בקבוק (היא מקבלת בבוקר ולפני השינה וכעת רוצה גם בלילה),
היות ואנחנו גרים כרגע כולנו באותו החדר, אין ממש לאן לברוח ועל מנת שהיא לא תעיר את הקטן, אנחנו מוציאים אותה ממיטתה ומעבירים אותה לשירותים שתרגע שם.
כשהצרחות והבכי מפסיקים אנחנו מחזירים אותה וחוזר חלילה. כל פעם מסיבה אחרת, פעם היא רוצה לעלות למיטה לבד, פעם היא רוצה להתכסות לבד, אנחנו מאפשרים לה והיא מוצאת סיבה אחרת לבכות, לצרוח ולהרביץ לנו, סיבות כגון "לא ככה את השמיכה" "רוצה מים" "לא רוצה מים".
היות ומגיל קטן היא הייתה מאוד עקשנית, דעתנית ועצמאית, נראה לי שהוספת האח הקטן בשילוב גיל 2 והטמפרמנט המולד גרמו להולדת ההתנהגות הזו.
יש לציין שאנחנו שמים תשומת לב יתרה שלא תרגיש מקופחת ומאפשרים קשר חם בין שניהם והיא אוהבת אותו ועוזרת איתו. לפעמים אין ברירה ובפעמים שהוא על הידיים גם היא רוצה והסיטואציה לא מאפשרת.
הורגשה רגרסיה קלה בהתנהגותה אך זה לא משהו שאני קוראת עליו ברשת....
עם זאת, היא נגמלה בקלות בגיל 2 ביום ובלילה.
בנוסף, היא אינה אוהבת לאכול וכשהיא איתנו (ולא בגן) היא כמעט ולא אוכלת (גם כשאנחנו מארגנים "ארוחה משפחתית"), וצריך להסתובב סביבה עם אוכל וגם אז היא אוכלת 2-3 ביסים ומפסיקה.
יש לי הרגשה שחלק מההתנהגות נובע גם מרעב ומעייפות (כל יום לוקח לה מעל חצי שעה להרדם כשהיא במיטתה) אך אינני מצליחה לגרום לה לאכול. ניסיתי הכל.

בגן כמובן לא יודעים על מה אני מדברת.... :)

אשמח לטיפים, הכוונה, הפנייה למטפל/ת, לכל עזרה שיש.

תודה