מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- רגרסיה בגמילהברבר13/11/2012
שלום,
בני בן ה 3 ועשרה חודשים גמול כבר כחצי שנה.
ההתחלה לא הייתה קלה, הרבה פיספופים של פיפי בכל יום.
לאחר תקופה של כמה שבועות המצב התייצב לכדי אי פיספוס או לכל היותר פעם ביום.
לאחר כשלושה חודשים הפסקנו גם את החיתול בלילה.
חייבת לציין שעם הלילה הלך הרבה יותר טוב, כמעט ולא מפספס.
במשך החודשים האחרונים היו כל הזמן פיספוסים אבל במינון של פעם ביום בערך.
בתקופה האחרונה חלה נסיגה נוספת של כ 7-8 פיספוסים ביום , במהלך שהותו בגן וגם בבית. בימים האחרונים הוא מפספס גם בלילה וקם רטוב כולו .
חשוב לציין כי כשאנו לא במסגרת הבית ממש נדיר שהוא מפספס.
בני הוא הצעיר משני ילדי, יש לו אחות גדולה. הניתוק שלו מעולם ה"תינוקות" היה לו קשה. הוא כל הזמן שואל מתי כבר יהיה תינוק, מאוד אוהב ומחפש את היחס אליו כתינוק (באמצעות משחק עם אחותו, בכי לעיתים תכופות). לעומת זאת, ילד מאוד חברותי, מוביל, כריזמתי, שובב בטירוף, מצחיק ,חכם ובעל כושר ביטוי גבוהה מאוד.
ניסינו כבר את כל הגישות, השיחה, ההתעלמות , לפעמים גם קצת כעס (כי כמה זמן את יכולה להתעסק בפיפי ובגדים רטובים...)
אני מרגישה חסרת אונים ושאין לי את היכולת להתמודד ולעצור את המצב הזה.
אשמח לכל תגובה/טיפ/הפנייה לאיש מקצוע
אמא מודאגת* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר רגרסיה בגמילה - תגובה
סמדר ריינר15/11/2012שלום לך,
למעשה את מתארת מצב שבו בנך לא נגמל סופית מעולם. (אם נגמל לפני חצי שנה וכמה ודשים הוא מפספס, אז בעצם לא הייתה עדיים גמילה). את כנראה צודקת כשאת מבחינה שהוא לא רוצה להיות גדול. עצם הרצון להיות קטן לפעמים הוא לגיטימי. לפעמים במצבים שבהם ההורים מדרבנים מאוד להיות גדול ולא נותנים הכרה לרצון להיות קטן, הרצון הזה דווקא מתגבר. יכול להיות שאם תתנו לזה הכרה, ומקום, הו אלבד ירצה לגדול ולהיגמל.
אם אתם לא מצליחים להתמודד אולי כדאי לפנות להדרכת הורים.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם מאמינים ברפואה משלימה?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
