פעוט בן 4

בני בן 4. לא במסגרת מרצוני השנה. משאירה אותו איתי כי אני בבית וכי היה לו קשה מאוד בכניסה לגן עיריה של 36 ילדים !!!!
הגננת אמרה לי שהוא בא מאוד טראומתי ונתנה לי להפגש עם פסיכולוגית הגן שלו. החזרתי אותו אחרי שני נסיונות של השארתו בגן.

הפנייה שלי נובעת לא מכך שהוא לא במסגרת אלא מפני שאיתי בתוך הבית דורש מעבר לרגיל. אמנם אני איתו כל היום, חד הורית, עם מזונות שני ילדיי ויש לי איסור לעבוד כרגע מבחינת תקרת מחיר.

הילד לא מבקש ממני לשבת לשחק אלא דורש ממני לשבת לשחק איתו כל הזמן, כל היום, אני מוצאת עצמי יושבת איתו 8 שעות ברציפות, עוד לגו, ועוד הרכבה ועוד משחקים וכוחו איתו, לא נרגע ולא ישן צהריים. קם ב6 בבוקר, נרדם ב10 בלילה. כמעט על סף התמוטטות עצבים.
אני מרגישה שזה לא בשבילי, שאו אני חיה או אני לא קיימת. אני יודעת שיש בעיה רצינית בהשמת גבולות לילד כי איך שאני עוצרת אותו הוא צורח שעות וטורח גם להקיא בתמורה לסירוב. אני גם מודעת שהכל מניפולציות. איך עוצרים הכל???
הוא כבר רגיל להיות בבית, גם אם יישאר השנה איתי, איך אני שמה לו גבולות במסגרת הבית עוד לפני הגן?? זקוקה נואשות לעזרה. אודה להכוונתכם.