אמא בהריון מאושפזת והילד בן השנתיים

מצב של העדרות האמא לילד בן שנתיים הוא מצב המעורר בילד חרדה עצומה. כמעט קיומית. הבסיס הבטוח שלו לא נמצא לידו. החשיבה של הילדים בגיל זה היא מאוד אגוצנטרית כך שכל התנהגות של אמא נתפסת כתגובה ישירה אליו. המציאות הפנימית מכתיבה את התנהגותו, הוא חושש, כועס ומודאג. ישנם כמה דברים שעשויים להקל עליו להתמודד עם המצב הקיים. תמיכה ותשומת לב מדמויות קרובות אחרות (אבא, סבתא), הכלה ולגיטימציה של התחושות שלו. להגיד לו שאת/אמא (מי שמשוחח איתו) מבינים שהוא מרגיש כועס ועצוב ומתגעגע, ומותר לו להרגיש כך כי באמת אמא לא לידו, אבל אמא מאוד מתגעגעת ורוצה להיות איתו וצריכה להישאר בבי"ח כדי שיטפלו בה. וכדומה..
המוקד של המסר המילולי הוא לגיטימציה להרגיש את הרגשות "השליליים" ותחושה שמשהו אחר מבין את תחושותיו והוא לא לבד. לצד זה צריך לנסות לשמר את הקשר עם אמא. כמו מבמקרה שהורים נוסעים לחו"ל, מכינים את הילד למספר ימים של העדרות, מכינים מכתב או הפתעה קטנה שניתנת לו מידי יום וזוהי מתנה של אמא (גם אם היא ניתנת ע"י סבתא). מעין תחושה שאמא ממשיכה להיות נוכחת בלב גם כשאינה לצידו.
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית