מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- מרמור כללידניה28/11/2012
היי,
יש לי ילדה בכורה בת 2.2, הריון רגיל ולידה עם זירוז (בגלל גיל ההריון 41+5), מרגע קבלת הזירוז (טבליה נרתיקית) ועד הלידה עברו כ 12 שעות.
מגיל שבועיים היא התחילה לצרוח, כנראה בגלל גזים ואולי כי ההנקה לא התנהלה כראוי.
היא ילדה מאוד דעתנית, עקשנית, ויש הרגשה כללית שהכל הולך קשה איתה.
יש לציין שאנו גב אחד בחינוך ולא מקלים בו. אין אצלנו הנחות ורוב החינוך מבוסס על אתרים/פורומים מרצים מקצועיים בהתאמה לילדה, אך עם זאת אנו למדים תוך כדי על טעויותינו (אם נעשו).
למרות גילה הבעייתי... "גיל שנתיים הנוראי" נראה כי בהשוואה לילדי החברים, ומקריאה במקורות שונים הכל אצלה מוקצן, הכל בווליום יותר קיצוני.
רציתי לשאול האם יש קשר בין זירוז לידה לבין התנהגות שכזו??????
בהנחה שזירוז בעצם לא נותן לעובר לצאת לעולם בזמן ההבשלה שלו.
אשמח לדעה נוספת
תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מרמור כללי - תגובה
סמדר ריינר28/11/2012שלום דניה,
יכול להיות, אלה לא דברים שאפשר לדעת באופן בטוח. אבל הייתי שמה לב גם לנסוח שלך בדבר החינוך שלכם ש"אין בו הנחות" ואני שואלת את עצמי אם גם אתם לא עקשנים מהצד שלכם ואולי זה משפיע על העקשנות שלה.
נשמע לי שבשאלתך את בעצם אומרת: "אנחנו עושים הכל נכון, יכול להיות שהבעיה היא רק בילדה, בגלל הלידה שלה?" ואני אומרת יכול להיות, אבל מצד שני אני גם לא רוצה כל כך בקלות לתת לכם הנחות:-)
חומר למחשבה, מקווה שיהיה לכם לעזר....* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההנחות בחינוך
דניה29/11/2012סמדר היי,
המון תודה על התשובה,
אין בכלל ספק שהיות ואנחנו הורים צעירים, יש טעויות שנלמדות תוך כדי, וגם עשינו טעויות בדרך.
לדוגמא: נתנו לה עצמאות מאוד מאוד גדולה בתחומים רבים, מה שיצר מצב בו היא חושבת שהיא יכולה ומותר לה לעשות הכל לבד, מה שהתבטא גם בניסיונות מסוכנים.
עוד דוגמא: ניסינו "להחליק" כשהיתה מקבלת מכה ולא לעשות מזה ענין, ואולי בקיצוניות, מה שגרם לה לחפש מקום אחר למצוא בו נחמה.
אנחנו עושים כל הזמן בדק בית/ חשבון נפש ומשתדלים לתקן.
אבל, עם זאת, אני מרגישה שאם אני לא "מחנכת" ביד חזקה (מטאפורית כמובן), היא תנצל כל הזדמנות לעלות עלי.
כן הורדנו את הקשיחות והוספנו יותר אהבה (לא בהתנהגות השיגרתית שם היא מקבלת באופן קבוע, אלא בזמן התפרצויות) ונראה שזה עוזר.
אני מניחה שאוכל "לבדוק" יותר לעומק אחרי תסמיני "גיל שנתיים" ובינתיים אחכה עד יעבור זעם.
פשוט ענין אותי לדעת אם מישהו פעם חקר את הנושא.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם אנוכיים ומרוכזים בעצמכם?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
