סצנות בילדה בת 3.5

שלום רב,

בתי בת 3.5, אחות קטנה לילדה בת 5.5 ועוד מעט (עוד חודש וחצי) גם אחות גדולה.
מזה קרוב לשנה אבל בעיקר בחודשים האחרונים (עם החמרה נכרת מאז תחילת השנה - גן חדש) כמעט לא עובר יום בלי סצנת "תשומת לב", ולעיתים אפילו יותר מפעם ביום.
ה"סצנה" מתבטאת בבכי, צעקות ולעיתים השתטחות על הרצפה, ולרוב מתחילה ממש מכלום, כאילו רק חיפשה את הטריגר להתחיל (למשל - שואלת שאלה, אני עונה תשובה, והתשובה לא מצאה חן בעיניה אז היא מתחילה להתבכיין ובמהרה זה מידרדר).

אנחנו מנסים שיטות רבות להתמודד עם המצב. אנו מנסים להתעלם באופן מוחלט מהאירוע כדי לא לשמש לה קהל להתנהגות זו, אך לעיתים היא ממש חוסמת לנו את הדרך ו"נתקעת" לנו בין הרגלים, כמובן כדי לקבל תשומת לב. במקרה זה אני לפעמים באמת נותנת לה חיבוק, מה שלעיתים עוזר להרגיע אותה, אך פעמים אחרות חיבוק רק מחריף את המצב והיא משתוללת לי בין הידיים. במקרים כאלה - גם הסבלנות שלי או של בעלי פוקעת, והיא נשלחת לחדר "להרגע".
לאחרונה התחלנו למלא "טבלת התנהגות" במדבקה עבור התנהגות טובה. כמובן שכאשר היא מתנהגת יפה היא מאד שמחה וגאה בעצמה לקבל מדבקה. אך זה לא מפחית את מספר ה"סצנות". בזמן סצנה כזו, טבלת ההתנהגות ממש לא מעניינת אותה...

הדבר כמובן קורה גם במקומות ציבוריים, בדרך כאשר ממהרים למקום כלשהו, או בסיטואציות אחרות שאנחנו מרגישים ממש חסרי אונים, כי אז אין פתרון של לשלוח לחדר , ולפעמים באמת אנחנו מאחרים בגלל ההתנהגות הזו (היא מתיישבת על הרצפה בוכייה ולא זזה למשל).

בגן הגננות מאד התפלאו לשמוע על כך. שם - היא משתפת פעולה, חברותית מאד, ומתנהגת למופת. אף לא פעם היתה סצנה כזו בגן. יש לה גם הרבה מאד חברים והיא מזמינה והולכת אליהם הרבה אחר הצהרים. בחברת ילדים והורים אחרים - היא מקסימה.

כשהיא במצב רוח טוב - הילדה ממש שובת לב, מתוקה מאד וכיף להיות איתה. אבל כשהיא נכנסת למצב רוח ה"קרבי" הזה - זה ממש בלתי נסבל...!

זו בטח לא תופעה נדירה אצל ילדים... האם יש לכם הצעה להתמודדות?