התמודדות עם אכזבות אצל בת 6

לאחרונה בתי (שתהה בת 6 בסוף החודש) מגיבה בצורה קיצונית כאשר היא מתאכזבת ודברים לא קורים כפי שרצתה או ציפתה. להלן מספר דוגמאות:

1. אשתי באה לאסוף אותה מהגן כשהיא ציפתה שאני אבוא. בתי התחילה לבכות ולהשתולל ולהגיד לאישתי "תסתלקי מכאן" כי היא רוצה שאני אאסוף אותה. וכל זאת (אוי לבושה) מול הגננות וההורים האחרים.

2. כאשר שיחקה עם בן דודה, שלא רצה לחלוק איתה משחק, היא הכתה אותו.

3. במסיבת יום הולדת, כאשר המפעילה סיימה את פינת האיפורים ולא איפרה אותה, החלה למרר בבכי חסר מעצורים.

4. במסיבת חנוכה בגן, כאשר לא עליתי לברך על הנרות (משום שלמען האמת איני זוכר את הברכות) ואב אחר עלה לברך שוב בחלה למרר בבכי ואימה כי תכה אותי בבית (למרות שאיני מרשה לה ומגיב לכל מקרה כזה בהעמדה בפינת החשיבה).

כיצד נוכל לעזור לה ללמוד להגיב לאכזבות בצורה נכונה? איזה כלים אפשר לתת לה כדי לעזור לה (וגם לנו) להתמודד?

מעבר לזה מדובר בילדה שיוצרת קשרים חברתיים ושמשתתפת בפעילויות.
נודה על כל עזרה