בן שנתיים וחצי

בני בן שנתיים וחצי, לפני שבועיים התחיל להרביץ בבית,לנשוך ולהזיק למה שסובב אותו בכל צורה. לעיתים הוא מרביץ כתגובה למשהו שנאסר עליו לעשות, ולעיתים נותן מכות לכלב ללא סיבה נראית לעין. כשמרביץ אנחנו אומרים "לא להרביץ" ו"אסור", אבל הוא בתגובה יכול לצחוק או להתעלם. ניסינו עונש אבל זה לא עוזר, לחבק ולדבר על סיבת הכעסוגם זה לא עוזר. רצוי לציין מס' דברים: ראשית, עברתי הפלה לפני חודש וחצי והוא היה נוכח בבית כשזה קרה ולאחר מכן הייתי בבית חולים 5 ימים. שנית, הוא מתלונן שילד מסוים מרביץ לו בגן- נושא אשר בטיפול כבר מול הגן.
חשוב לי לציין שבגן הוא לא מרביץ, מאוד חברותי ואהוב. מרביץ רק בבית זה לא קורה כלל מחוץ לבית.כשנשאר עם בעלי בבית זה לא קורה ואני חוששת שאולי אני הטריגר להתנהגות.
אולי זה בכלל "גיל שנתיים הנורא"...בכל אופן, מבולבלים כבר מכל "השיטות השונות" שכל אחד ממליץ לנו, וחוששים שבילבלנו את הילד על הדרך.
נשמח לעצה כיצד לנהוג בינתיים, ולהגיע לפגישת ייעוץ כדי להבין ממה נובעת מצוקתו של הילד.
תודה רבה וסליחה על ההודעה הארוכה : )