ילד בן 3 וחצי בטיפול פסיכולוגי

שלום,
יש לי ילד בן 3 וחצי, יש לו עיכוב בדיבור, והוא נמצא כרגע בטיפול אצל קלינאית תקשורת כבר יותר מחודשיים, בלי קשר לקלינאית, יש שיפור ניכר כל יום שעובר.
בגלל שאין תורים פנויים בהתפתחות הילד, התחלתי תוך כדי הטיפול אצל הקלינאית, טיפול אצל פסיכולוגית קלינית.
אני אנסה בקצרה להסביר שבהרגשה שלי הוא לא מתנהג כמו ילד רגיל, יש לו התנהגויות מוזרות, כגון: צעקות נוראיות בפתאומיות, מרביץ לסייעת, ורצון לשליטה שזה נוגע לילדים אחרים. חשוב לי לציין שלא הייתי מגדירה אותו כילד אלים.
הדאגה העיקרית שלי שהוא עדיין לא גמול. וכל הנסיונות כשלו. הבעיה היא לא שהוא מפספס, אלא שהוא מביע פחד ואי רצון להיגמל בצורה חדה וברורה. הוא יושב בסיר או בישבנון ובוכה. וכל דיבור על כך מרתיע אותו.
הוא מתאפק שעות ארוכות ולא עושה את צרכיו כל היום, וכמעט ולא מפספס בתחתונים.
הוא משתף פעולה עם הפסיכולוגית, אך קיוותי שתיתן כלים להתמודד עם מצב זה או עם מצבים אחרים. רק חוזרת ואומרת שהוא לא אוטיסט כמו שחשבתי ואין לובעיות תקשורת.אחרי כל מה שרשמתי, רציתי לשאול האם יש טעם בטיפול פסיכולוגי? כי אני ובעלי התרשמנו ששזה לא ממש עוזר.וכיצד אני מתמודדת עם כך שכנראה לבני יש איזשהוא טראומה או משהו רגשי בנושא הגמילה.
אשמח לייעוץ והכוונה או הפנייה לגורם מקצועי שיכול לעזור...תודה