שינויים בהתנהגות של ילדה בת 3

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • שינויים בהתנהגות של ילדה בת 3
    רוני
    25/12/2012

    שלום,
    יש לי ילדה מקסימה בת 3. לפני 10 חודשים נולד לה אח קטן. לאחרונה, החלה לגלות רגשות קנאה ואף תוקפנות כלפי אחיה. עד כה לא הרגשנו בשינוי אצלה כתוצאה מהולדת האח הקטן. מדובר בילדה שתמיד התנהגה למופת, שמעה תמיד בקולנו, מעולם לא היו לה התקפי זעם או בכי וגם ביקשה את קירבת התינוק בכל הזדמנות (שנביא אותו אליה למיטה, לחבק אותו, לשחק איתו וכו'). הגננת תמיד תיארה אותה כילדה למופת, סבלנית, בוגרת ונבונה.
    בשבועות האחרונים הילדה סובלת מהתקפי בכי תכופים, בעיקר כשמסרבים למשל לתת לה ממתק או להחליף בגד. כל דבר הופך למלחמה ארוכה ומתישה, שנגמרת לרוב בבכי וצעקות. היא משמיעה מדי פעם שתזיק לאחיה הקטן (דברים איומים כמו "לזרוק אותו במדרגות" או "להפיל אותו"). בנוסף, היא לא מאפשרת לו להיכנס לחדר שלה ולשחק בחפצים שלה. כל צעצוע שהוא אוחז בידו- מיד עובר לחזקתה בכוח.
    הכי מעציב אותי שהיא ביקשה במספר הזדמנויות שאני לא אבוא לקחת אותה מהגן, שהיא רוצה מישהו אחר- כמו סבתא או דודה. יש לציין שהילדים נמצאים המון איתי, העבודה של בעלי תובענית, במסגרתה נסיעות תכופות לחו"ל לתקופות של שבוע ויותר (היה כך מאז ומתמיד). שאלתי בגן אם חל שינוי כלשהו, בהתנהגות שלה או ביחסיה עם החברים, ונאמר לי שלא הבחינו בדבר.
    יש לציין שאני מקפידה אחת לשבוע לבלות איתה לבד אחה"צ, בלי אחיה הקטן, הצגה, קניון או בילוי אצל חברה.
    אני פחות או יותר מבינה מדוע היא מתנהגת כך, אך אני פונה כאן כדי לקבל כלים להתמודדות.
    הנני שוקלת לקחת ייעוץ מקצועי, בעיקר בגלל המהפך הקיצוני שעברה. זה מכאיב לי מאוד.
    בברכה,
    רוני

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • שינויים בהתנהגות של ילדה בת 3 - תגובה

    סמדר ריינר
    25/12/2012

    שלום רוני,
    ההתנהגות של בתך טבעית, קנאה באח קטן היא דבר טבעי מאוד. מה שאולי צריך לשנות זה את התגובה שלך. נשמע שאת קצת לקוחת קשה את מהצב וכיול לגרום להחמרתו. למשל העובדה שבעינייך הכי מעציב זה שהיא אמרה שהיא אל רוצה שתבואי לקחת אותה מהגן. עצם העובדה שאת לוקחת אמירה כזו ללב מעידה על כך שאת מייחסת חשיבות רבה מדי להתנהגויות שלה, לוקחת אותן אישית, ובכך משדרת לבתך חולשה שמגבירה את התוקפנות שלה. כדאי לקחת נשימה, להרגע, לא להתרשם נורא מהאמירות וההתנהגויות, יש לך ילדה טובה שיש לה כמו לכל אחד תחושות של קנאה ותוקפנות, שכדאי לתת להם מקום, להגיד שאת מבינה שקשה לה והיא מקנאה, ולא לעשות מזה יותר מדי סיפור או לצפות שזה לא יהיה. זה חל'ק מהתנהגות נורמלית של ילדים.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו