גבולות

שלום
אני אתן מעט רקע לילד שלי כדי שתהיה תמונה ברורה יותר
אני אם חד הורית לילד בן 8, ילד חכם ונבון (עבר שלב סינון לאיתור מחוננים בבית הספר
תלמיד טוב
אב של הילד גר בחו"ל קבוע. התגרשנו כשהילד היה בן שנתיים והילד לא זוכר חיים משותפים עם האב. האב לא בקשר רציף עם הילד ומאז הגירושים היו רק ארבעה מפגשים בארץ ובחו"ל. לפעמים האב מתקשר ושולח מתנות וכרטיסי ברכה, אבל קשר ממשי אין. הילד מדבר הרבה על זה שהוא מתגעגע לאביו. האב לא ממש מבין את המשמעות של החוסר ברצף בקשר ולמרות כל מאמצי אני לא מצליחה לגרום לאב לשמור על קשר רציף. אני והילד גרנו עד כה עם הורי שעזרו רבות בגידול הילד. הילד היה בצהרונית אחרי בית הספר ואימי אספה אותו ב 4. אני הייתי מגיעה מהעבודה בשעות הערב(שש). בשנה האחרונה הילד התלונן הרבה על הצהרונית שהוא לא רוצה להיות שם ובמקביל התחילו בעיות בהתנהגות ובבית הספר. הילד מקבל הרבה תשומת לב אהבה וחום ממשפחתו ולכן קשה לי להאמין כי השינוי הדראסטי בהתנהגות השנה קשור לרצון למשוך תשומת לב.
הבעיות בבית הספר הן: מוציא משחקים בשיעורים, מפטפט, לא מעתיק מהלוח(עשיתי לו גם בדיקת עיניים ליתר בטחון),לא רושם ביומן את השיעורים והמטלות שצריך לעשות, שוכח ציוד.אני מקבלת הערות מהמורות כמעט על בסיס קבוע. הבעיות בבית הן שצריך להגיד לו מליון פעם לעשות כל דבר, בבוקר לוקח לי שעה להוציא אותו מהמיטה. כל דבר שצריך לעשות כמו שיעורי בית וסידור מערכת צריך לבקש שוב ושוב . יש בעיה של קבלת סמכות.לאור הבעיות וכדי שהילד יהיה יותר רגוע החלטתי להוציא אותו מהצהרונית ועכשיו הוא בא הביתה בצהריים , אוכל צהריים בבית ונח. אני עזבתי את מקום עבודתי ומחפשת עבודה קרוב לבית כדי להיות יותר עם הילד.השכרתי דירה כדי להיות לבד עם הילד. מאז שנעשה השינוי הזה, המצב נהיה יותר גרוע. הילד מתחצף, לא מקשיב, לא משתף פעולה, כל דבר שהוא מתבקש לעשות הוא אומר "אחר כך" זה אין סופי ואני מוצאת את עצמי כל הזמן כועסת מתיסכול. מבית הספר אני מקבלת הערות יומיומיות על הפרעות בשיעורים וחוסר השתתפות. כל הזמן הרגשה שמציק לילד משהו. אני מנסה לדבר איתו ולהבין מה מציק לו שגורם להתנהגות שלו אבל לא מצליחה להגיע לפתרונות
אולי עכשיו הוא קצת יותר גדול ומתחיל יותר להרגיש את החוסר של האבא בסביבה וזה אולי גורם לו לתיסכול אבל עם זאת, עניין האבא זה משהו שאין לי כ"כ איך לעזור. הגרוש ממש לא מבין עד כמה חשוב קשר רצוף. והוא נעלם לתקופות של חודשים לפעמים ופתאום יכול לצוץ. מה עדיף לעשות לטובת הילד?
מה כדאי לי לעשות ברמת היום יום בבעיות של בית הספר הצבת הגבולות ושנחזור לחיים שפויים?? אני כרגע בבית ואוספת את הילד מבית הספר . איך להכנס לשיגרה איתו כדי שישתף פעולה מרצון?
מה שמאד צורם זה שהילד מראה חוסר איכפתיות. לא מזיז לו שהוא מקבל הערות
.לא איכפת לו שכועסים עליו. זלזול עצלנות וחוסר איכפתיות
אשמח לעצה טובה-תודה