למה מתעלמים מהודעתי ? זו פעם שלישית

שלום!
בתי בת 3 ו-10 ח'. מכורה למוצץ מאז ומתמיד. השנה התחילה גן מועצה לראשונה, ולקראת תחילת השנה התחלנו לנסות להוריד את מינון הזמנים המותרים של המוצץ- עברנו מרוב היום לזמני השינה בלבד (לילה וצהריים), ומשני מוצצים בלילה- לאחד. לאחרונה יותר ויותר מדברים איתם בגן (ובבית) על היותה ילדה גדולה.. שבקרוב תחגוג 4.... בשבועיים האחרונים היא נקשרה למוצץ יותר ויותר, חורגת מזמני השינה, ובעצם קצת חזרנו אחורה... היא אפילו הגדילה לומר שהיא לא רוצה להיות בת 4 בכלל ושעדיף לה להישאר בת שלוש וחצי (לדעתי זה קשור לעניין המוצץ, שבעבר אמרנו שתפרד ממנו בגיל 4). לי אישית לא מפריע לראות אותה עם מוצץ, מלבד בזמנים שאני רואה שהוא מעכב אותה (לדוג' באינטראקציות עם אחרים, כשהיא לא מובנת). אבל הסביבה מוטרדת ולוחצת (גם האבא), בעיקר בגלל המיתוס על בעיות שיניים עתידיות.
אני מודעת לחשיבות הפסיכולוגית שיש למוצץ כחפץ מעבר לילד, אך - עד איזה גיל זה נחשב חפץ מעבר ? והאם נכון בכלל לעבור תהליך גמילה או שאם נרפה מכך- הילדה לבד לעזוב את המוצץ בשלב מסוים ? והאם הוא באמת מזיק ?
בתודה,
ליאת.