ילד שמוותר לעצמו ....

בני בן שלוש. התפתחותו תקינה.... בחודש האחרון אני שומעת תלונות גם מהננת וגם מרגישה בבית שהוא יותר ויותר מוותר לעצמו ואומר "לא יכול. תעזרו לי".
למשל ידע לנעול נעליים אך כעת מתעקש שמישהו ינעל/יחלוץ לו נעל אחת והוא ישלים את השניה. בגן הקודם התלבש לבד, אך כעת מתחיל ליבב לא יכול ואני מפאת החורף ומפאת העובדה שיש אחות קטנה ביית שגם דורשת תשומת לב מוותרת ונכנעת.
בגן לאחר מנוחת הצהריים מתקשה לנעול נעליים וכאשר יש מעבר מפעילות אחת לשניה כמו ללוש בצק לבד מתחיל לבכות... קשה לי. אני לא מצליח.
הגננת אומרת לעזוב אותו ולא להתעקש במה שלא הכרחי. לי מאוד מפריעה הנסיגה אחורה. לאסוף צעצועים - דבר שהיה בשגרה תוך מספר דקות הופך כעת מריבה עצומה של אני לא מצליח אני לא יכול (לאסוף לגו לתןך השקית לא מצריך יכולת). מבחינת התפתחות- מרכיב כבר פאזלים של למעלה מ70 חלקים.... לבדו.ץ דמיון עשיר במיוחד. קליטה מהירה של שירים. אוצר מילים מתאים לגיל.
מה לעשות? אני מפחדת שייצבור פערים בגן (הוא יליד ספטמבר ונחשב בין ה"קטנים"...)
תודה. מירב
נ.ב האם שיטת המדבקות עוזרת? לבנות לוח וכל מה שיצליח לבדו- שיקבל מדבקה ?!?