גיל שנתיים

שלום,
קראתי הרבה חומר על גיל שנתיים,אך לא תארתי לעצמי עד כמה זה יכול להיות קשה. בתי מרבית הזמן במצב של בכי. כשהיא לא מקבלת משהו היא פורצת בבכי, מעיפה כל מה שבסביבתה ולעיתים אף נשכבת על הרצפה ודופקת את הראש. אנחנו כמובן לא מתפתים ועומדים על שלנו, אך יש תחושה שכל היום יש בכי ברחבי הבית וההתעסקות כל הזמן סביבה.אנחנו מרגישים שהמצב בבית במתח תמידי וחוסר שקט. יש לציין שהיא זוכה להרבה חום ואהבה וחיזוקים חיוביים בכל פעם כשהיא נרגעת, או עושה משהו שניתן לתת חיזוק חיובי.בעת התפרצות זעם אני יורדתלגובה העיניים ומסבירה, אך זה לא עוזר. בימים האחרונים התחלתי לומר לה שאני אתייחס רק כשהיא תירגע (לא יודעת אם הדרך הזו נכונה).
אשמח לקבל את עזרתכם בעניין כיצד להגיב לבכי שסובב אותנו כל היום.