התנהגות מוזרה בגן

שלום שמי אולגה. ילד שלי בן 2.9 התפתחות נורמלית, גמול כבר שנה, מדבר ומביעה בצורה טובה את רגשותיו, ילד פעיל בלי התנהגות יוצאת דופן מאוד נאה ומושך. לפני 4 חודשים עברנו לארצות הברית נכנס לגן חדש שמדברים רוסית ואנגלית ולמזלו יש מטפלת שמדברת גם עברית, לכן בעיית תקשורת לא הייתה. ביום הראשון נכנס כמובן עם בכי וצרחות אבל פחות משבוע כבר היה רגיל ורגוע. הגננות היו מרוצות ממנו מכל הבחינות אכל לבד והכל בצורה יפה ונקייה שיחק וצייר והשתתף בכל פעילות. הם אפילו התלהבו ממנו הכי מכולם. חרדה בעניין מקום חדש לא ראיתי, או געגועים לישראל ולקרובים. בשבועיים האחרונים התחלתי לשמוע טענות מגננות שמשהו לא בסדר איתו, הוא הפסיק לאכול לא מרוצה ממה שנותנים לו, הפסיק לבקש לפיפי וקקי, הם שואלות אותו לפיפי, בזמן הכנה לשינה הוא נשכב במזרונו ואז אחרי שכולם נרדמים הוא קם בבכי וצרחות ורעידות, הן שואלות אותו מה קרה הוא לא עונה ובקושי מדבר והן מעבירות אותו חדר אחר וישן שם יחד איתן, ובכי ורעידות חוזרות על עצמם והן אינן יודעות כיצד להרגיע ולהשתלט עליו, אבל בזמן הפעילות וציור ובזמן המשחק מתנהג נורמלי, וזה חוזר על עצמו כל יום. אבל כשהוא מגיע הבית התנהגות רגילה לחלוטין משחק עם אחיו הגדול בלי דרישות מיוחדות גם מחוץ לבית מתנהג רגיל, התנהגות נוחה, תמיד מקשיב (לא תמיד מבצע) משחק וצוחק, אוהב להתחבק והתנשק, גם בגן הסברתי להם שהוא אוהב חיבוקים והן מנסות ולא עוזר.
לכן שאלתי העם עליי לדאוג בעניין ההתנהגות שלו כי בגן מבקשים ממני לעשות משהו, ללכת לרופא או אולי יש עליו עין רעה (שאני קצת לא מאמינה בזה בצורה קיצונית). אני מנסה להסביר להם אולי בגלל ילדים חדשים שבאים לגן ונותנים לו דוגמא איך אפשר להתנהג או פשוט הוא יודע שהוא מועדף ולכן יקשיבו לו לכל הקפריזות.