עזרה

שלום אור,
עונשים לא עוזרים באמת, לכן לא כדאי להמשיך בהם. יותר חשוב לנסות ולהבין על איזו מצוקה של הילדה מעידים השקרים והגניבות שלה.
אני ממליצה לך לפנות להדרכת הורים כדי להבין יותר טוב את הבת שלך.
ולא, זה לא האופי שלה, זו מצוקה שקשורה לקשר ביניכן.

שלום
כרגע אין לי אפשרות כלכלית ללכת להדרכת הורים ורציתי שאם אפשר שתנחי ותעזרי לי כאן בפורום. לדעתי ומה שנראה לי היא משקרת כי היא לא רוצה שאני יחפור לה כמו שאמרה לי פעם. או שהיא פוחדת שאני יכעס עליה וגם אולי יעניש אותה וכמה שאני מסבירה לה שהאמת עדיפה גם אם אני יכעס על משהו (למשל משהו שאני לא מרשה והיא והיא לא מקשיבה וכדומה) .כמה שאני מסבירה בפעם המיליון ללא תועלת. אתמול ממש רבנו כלום לא עוזר גם היום בבוקר שיקרה לי אפילו על שטויות לדוגמא:שכבנו על הכורסה ביחד ראיתי שהיא רועדת מקור היא ישבה על השמיכה אז שאלתי אותה קר לך היא אמרה כן אז אמרתי לה תתכסי בשמיכה אז היא אמרה לא קר לי סתם סתם..
העצלנות שלה לקום קצת ולהוציא את השמיכה מתחתיה ולהתכסות וכדי שאני לא יתחיל יגיד לה לקום ולהתכסות וכ' או בשביל שאני לא יגיד לה משהו אחר כמו שהיא מעדיפה לקפוא מקור העיקר לא להזיז את עצמה וכ' .
בקיצור אמרתי לה תגידי לי אמא אין לי כח להתכסות וזהו גם אם אני יגיד לך משהו תתמודדי מה כבר אני יגיד רוב הסיכויים שהייתי אומרת אז שיהייה לך קר זו בעיה שלך אם את מתעצלת או משהו כזה אבל למה השקרים זה ממש מעצבן. אבל כלום לא עוזר .
מה לדעתכם אני צריכה לעשות כשהיא משקרת שוב? מה להגיד לה? לשחק אותה מאמינה ולהתעלם?או מה?
להגיד שאני יודעת שהיא משקרת ואם כן זו בעיה שלה וזה ממש עצוב לי? או מה לא יודעת?????
אולי התגובות של כעס מדברים לא טובים שהיא עשתה השפיעו עליה אולי כעסתי יותר מידי או לא יודעת מה לחשוב בסך הכל אני חושבת שאני אמא בסדר בגדר הנורמל
אני יוסיף שהיא לא ילדה קלה והיא מתווכחת כמעט על כל דבר אני יגיד לה שחור היא תגיד לבן זה כמובן יוצר הרב ה ויכוחים.
אשמח לעזרה תודה

אני מציעה לפנות לייעוץ עם עובדת סוציאלית מהרווחה באזור מגורייך ולקבל הדרכה הורית בכמעט כלום כסף.. בהצלחה. אין פתרונות מידיים...

שלום אור,
קודם כל אין צורך במשאבים כלכליים כדי לפנות להדרכת הורים, ישנם מקומות צבוריים שדרכם אפשר לקבל זאת בחינם או באופן מסובסד.
אני לא חושבת שהבת שלך חוששת שתכעסי אותחפרי, אלא להיפך, שזו דרכה להשיג ממך תשומת לב, וחשוב מאוד שתבדקי לעומק שלך איתה במקום לכעוס עליה רוב הזמן או להעניש אותה. כמו שאת רואה, זה לא מוביל אותך לשום מקום.
השאלה אם את מעוניינת לאפשר לעצמך להסתכל על התמונה קצת אחרת ממה שנהגת עד עכשיו ובמקום לראות את הבת שלך כרעה, עצלנית ושקרנית, לראות אותה כילדה במצוקה ריגשית שמנסה בכל מיני דרכים לעורר אותך לשים לב למצוקתה.

שלום לך....
פסיכולוגים רבים רואים את זה כגניבת אהבה וכסוג של מצוקה. אני בת 37, גם אני התנהגתי כך עד גיל מאוחר. תבדקי שהילדה לא עוברת איזשהו סוג של התעללות (כל התעללות, אפילו קללות....), אני ממליצה לך לבדוק טוב מה עובר על הילדה ואף להתייעץ עם איש מקצוע פרטי...
בהצלחה - נשיקות

שאני שואלת אבל מי קילל אותך בבית או החברה בחוץ?