התגברות על בכי ורגשות תסכול

שלום, בני בן ה-4 מרבה "להתבכיין" כאשר איננו משיג את מבוקשו ו/או כשהוא איננו מרוצה מהמצב (למשל צריך להתלבש/לאכול/להתקלח והוא נאלץ להפסיק לשחק, וכו'). הבעיה שאנו נתקלים בה היא כשהוא למעשה איננו מסוגל לשלוט בבכי ולהפסיק אותו והסיטואציה נמתחת ונמתחת גם כשכבר אין על מה לבכות. (למשל: הוא כבר סיים להתלבש, להתקלח וכו') ניסינו בכל דרך לטפל בסיטואציה כזו, החל מלנסות ולהרגיע, וכלה בהתעלמות. דבר לא עוזר. בסופו של דבר אנו מוצאים עצמנו מול ילד אשר בוכה פרק זמן ממושך (לעיתים חצי שעה!) וכשאין באפשרותו להרגיע את עצמואלא רק בתיווך מאד אינטנסיבי שלנו. כיצד גורמים לילד (נבון ותקשורתי מאד) להתגבר על הבכי ולדעת "לעבור הלאה"?
אדגיש כי אין מדובר בהתנהגות "חדשה" אלא במשהו שהיה קיים כמעט מאז ומתמיד, אולם חשבנו כי ככל שיגדל ילמד לווסת ולהתגבר על רגשותיו/תסכוליו. לצערי, לא חל שיפור בעניין זה ככל שגדל.
עוד אבקש להדגיש כי נטלנו חלק בקורס להדרכה הורית, בו העלנו את הבעיה אך נדמה כי, לצערי, נדרש טיפול יותר מעמיק אשר יתרכז בילד ופחות בנו- ההורים. האם תוכלו בבקשה לחוות דעתכן בעניין זה לרבות המלצה על טיפול מתאים, באם כמובן ישנו צורך בכך?
תודה רבה. ההורים המודאגים.